top of page
  • תמונת הסופר/תטל בן דוד

גורמים גלויים וסמויים המשפיעים על הליכי ADR

עודכן: 29 במרץ


קורס דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים


גורמים גלויים וסמויים המשפיעים על הליכי  ADR

כל העוסקים ביישוב סכסוכים חייבים לשאול את עצמם שאלות הנוגעות לדרך פעולתם, לשאוף לשפר את כישוריהם וליישם גישות עדכניות ההולמות את ניהולו ואת יישומו של הליך ADR.

 

 

מבוא

פרק א: ADR - מבט הצופה את פני העתיד 

פרק ב: הצלחה ושביעות רצון בהליכי ADR 

פרק ג: גורמים גלויים וסמויים המשפיעים על רגשות ועל קבלת החלטות בהליך ADR

1.     יצירתיות ככלי עבודה

2.     מעורבות הרגשות והשפעתם על הליכים קוגניטיביים

3.    הפגישה

(א)   השפעת התאורה

(ב)   לבוש וצבע

סיכום

 

 

 

מבוא

הליכי ה-ADR (Alternative Dispute Resolution), בעברית מיס״ב (מנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה), הולכים ומתפתחים בכל עולם וגם בישראל. תנועת ה-ADR משפיעה באופן מהותי על מערכת המשפט בארה״ב, והשפעתה ניכרת על מגשרים ועל כל העוסקים ביישוב סכסוכים, גם בישראל. התנועה הוקמה במטרה לעודד הליכי יישוב סכסוכים בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרותיה רחבות וחשובות, וביניהן העלאת המודעות להליכי ADR ושיתוף פעולה בין מדינות, שיתוף ידע בטכניקות ADR, החלפת שיטות עבודה לשיטות עבודה עדכניות, שיפור ואימון מיומנויות בעבודה ועוד.

הליך ה-ADR מושפע מגורמים רבים, כמו: אומנות המשא ומתן, חשיבה ביקורתית, מיומנויות תקשורת, מיומנויות שיתוף פעולה, ניהול ההליך, יצירתיות, שימוש בטכנולוגיה וחדשנות וכן גורמים כמו דעות קדומות, לחץ, מצב בריאותי וסביבת העבודה. קצרה היריעה מלהעלות את כל  הגורמים להצלחה או לכישלון ההליך.

העניין המהותי במשא ומתן הוא הדיון במחלוקת ובהסכמה על העובדות. מערכות יחסים הטעונות ברגשות, מעורבות באופן אינהרנטי לבעיות שעל שולחן הדיונים. מצב זה גורר בעיות פסיכולוגיות מתחומים שונים.    

רבות נכתב על היצירתיות ככלי עבודה לבעלי מקצוע כמעט בכל תחום עבודה. בעשור האחרון מדברים על פתרונות יצירתיים שמושפעים מרגשות ומהליכים קוגניטיביים, כגורמים חיוניים בשיקולי קבלת החלטות בהליכי ADR . 

נמצא שיש קשר בולט בין הליכים קוגניטיביים לבין הצלחה בכל תחום. בעבודה זו אבקש לבדוק שלושה גורמים המשפיעים על קבלת החלטות, שביעות רצון והצלחה בהליכי ADR.

 

פרק א: ADR - מבט הצופה את פני העתיד

בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, תנועת ה- ADRבארה״ב הייתה הדבר החדש והנוצץ, שררה תחושת הצלחה ועזרה לאנשים רבים. החברים בתנועה פתחו תוכניות לימודים חדשות, השקיעו במלגות ובתשתיות, ייעצו למוסדות ושימשו מרכז בעל ערך רב למפגש ולחיבור בין המתעניינים והעוסקים ביישוב סכסוכים, ביניהם: מגשרים, בוררים, סטודנטים למשפטים ובתי משפט. עם השנים הליכי ה-ADR התמסדו באקדמיה ובבתי המשפט והתפתחו כפרקטיקה ליישוב סכסוכים. עם זאת בכנס שהתקיים בשנת 1999 הצהירה תנועת ה- ADRבארה״ב על הצורך בשיפור ובעיצוב מחדש של ההליכים באמצעות פיתוח כישורים והתמקדות בפעולות ספציפיות.[1] כל זה מתוך נקודת מבט רחבה על אוסף עצום של עקרונות, אמונות, מודלים, גישות פילוסופיות וסטנדרטים המעצבים את תפיסת עולמנו ומשפיעים על קבלת החלטות.[2] 

במקביל להתכנסות תנועת ה-ADR בארה״ב, בישראל פורסמו דו"חות של הוועדה המייעצת לגישור, ״ועדת גדות״. דו״חות אלו הופקו מתוך הצורך להורות את הבסיס לעבודתו של המגשר הן על דרך חשיבתו והן על דרך פעולתו. דו״חות הוועדה קבעו את יסודות הגישור מתוך הסתכלות על ״התמונה הגדולה״ לנוכח התפתחות הדרכים האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים בעולם, אולם דרישות הוועדה היו מזעריות, והיה צורך ניכר בהכשרות, בפיתוח תוכניות ובמתן כלי עבודה נוספים כדי להשיג תוצאות טובות יותר בהליכי ה-ADR בכלל ובהליך הגישור בפרט.[3] 

הליכי ה-ADR מתפתחים במדינות שונות בעולם תחת השגחת מערכת החוק והמשפט.[4] בישראל עוגנו בחקיקה ההליכים הקלסיים – הגישור מעוגן בסעיף 79ג.; הפשרה מעוגנת בסעיף 79א. לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ״ד-1984; הבוררות בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968; וכן ישנם הליכים חדשים יותר, כמו: גישבור, ,ODR EDR, משפט שיתופי ועוד.

 

עם זאת בבית המשפט בישראל מספר הדיונים עולה תוך הבעת חוסר שביעות רצון ממערכת המשפט.[5] בארצות הברית (נכון לשנת 2016) תביעה אזרחית ממוצעת אורכת כ-26 חודשים, מה שהופך את הליכי ה-ADR לאטרקטיביים מאוד כאשר מגיע הצורך בהתדיינות משפטית. העובדה שיש יותר מפי תשעה תחומי ADR, ביניהם: גישור ובוררות, לעומת בית משפט פדרלי אחד, ממחישה את חשיבות הליכי ה-ADR בכלכלת ארה״ב.[6] כל הרעיון הוא לספק מנגנונים אשר יפיקו תוצאה ראויה ויביאו לסיום קונפליקטים בדרך היעילה ביותר ובמינימום לחץ על הצדדים.[7]  כאמור, אין דרך אחת ויחידה ליישב סכסוכים. בית המשפט נושא בתפקיד חשוב לצד הגישור ולצד יתר ההליכים החלופיים, לכן השאלה הרלוונטית צריכה להיות: מה היא מהות הבעיה, ומה הוא המנגנון הטוב והיעיל ביותר לפתרונה.[8]

בתחום הסכסוכים המסחריים והאזרחיים חוצי הגבולות ישנו עידוד מצידם של המחוקקים ושל בתי המשפט לעשות שימוש בהליך גישור, כאשר המדינות מעניקות הגנה מפני התיישנות ומשאירות את העבודה היצירתית למגשרים.[9] החשש הגדול בהוראה זו הוא כישלונו של תחום ה-ADR בניסיונותיו לספק מאגר זמין של מקרים מהעבר, כדי שלמגשר ולצדדים הנושאים והנותנים תהיה אפשרות לעיין בהם כאשר הם שוקלים פתרון מוצע. זאת מכיוון שלבני האדם יש נטייה להשוות ולדרוש יחס שווה. מניעת היכולת להשוות בין הפתרון המוצע לבין הפתרון הקיים בסכסוך דומה מהווה בעיה.[10]


על כן המגשרים אינם יכולים ליהנות מניסיון של מקרים מן העבר כמו בעולם המשפט. בעוד שלעיתים המקרים המתועדים במקצוע עריכת הדין עשויים להיות דרמטיים ולא לייצג את המציאות כפי שהיא, הם אמצעי יעיל ביותר ונלמדו בשיעורים רבים, במיוחד ההלכות שסטודנטים למשפטים חייבים ללמוד בקורסים למשפט אזרחי מסחרי. בפקולטות למשפטים משתמשים במקרים כדי ללמד את החוק במשך יותר ממאה שנים, מאז שכריסטופר ס׳ לנגדל היה חלוץ ״שיטת המקרה״ בבית הספר למשפטים של הרווארד בסוף המאה התשע עשרה. כאמור, קשה למצוא מקרים מועילים תקדימיים הנוגעים ליישוב סכסוכים שנתקבלה בהם הכרעה, אף שגישור ובוררות הפכו להיות דבר קבוע בשיח המשפטי. זאת מכיוון שהליכים אלו לרוב חסויים, כך שרבים מן העוסקים ביישוב סכסוכים נאלצים להסתמך על ניסיונם או על ניסיון המקרים של עמיתיהם.[11] אומנם יש ביניהם כאלו בעלי ניסיון של 30-20 שנים, והם מיומנים ומסורים בעבודתם, אך לא צלחו להקים מאגר מידע. כלומר קהילת יישוב הסכסוכים התרשלה בפיתוח תוכניות להעברת המידע לאחרים ונטתה להעריך את הניסיון המצטבר על פני התחדשות של שיטת העבודה. עוד נטען כי כיום יש צורך שכל מדריך ליישוב סכסוכים יעביר את משנתו לפחות לשניים מן תלמידיו.[12] 

יתר על כן, מניעת גישה למאגר מידע עם החלטות במקרים של יישוב סכסוכים מן העבר נראית מוזרה בייחוד בתחום ה-ADR. מכיוון שהחידוש העיקרי במבנה של ההליך הוא הוספת צד שלישי "ניטרלי״, וכ״ניטרלי״ הוא חוקר, שואל שאלות ומציע הצעות המסייעות לצדדים לזהות בעיות, להבהיר עמדות ולשקול דרכי פעולה שהם לא היו חושבים עליהן בעצמם. בעשותו כן כצד שלישי, הוא מספר לצדדים כיצד אחרים ניהלו את אותם סוגי סכסוכים. בכך הוא נשען על ידע זה, הלקוח ממקרים מהעבר כדי להציע דרכים להתקדמות בהווה שלא היו עולות על דעתם של הצדדים, אילו נותרו להסתמך על ניסיונם האישי המצומצם[13].

רבים מאלה אשר מסיימים קורסים לגישור, עלולים לחשוב בטעות שאם הם ישננו טכניקות ושלבים לביצוע הליך גישור, הם יכולים לבצעו בהצלחה.[14] לכן הליכי ה-ADR זקוקים לשיפורים רבים וביניהם: הגברת האמפתיה והדאגה בין הצדדים, שיפור איכותם של ההליכים, פישוט תהליכים, הפחתת עוינות, שימור מערכות יחסים כשהצדדים רוצים, צמצום הזמן הנדרש ליישוב הסכסוך, הפחתת עלויות גלויות ונסתרות, הפחתת פניות לבתי המשפט, פיתוח קבוצות ללימוד כישורים ומיומנויות.[15] 

עם התפתחות טכנולוגיות חדשות. תנועת ה-ADR צריכה  לעבור שינויים כדי לעמוד בקצב ההתפתחויות הללו. על קבוצת העבודה להקים כוח משימה ללימוד וקידום שימוש בטכנולוגיות חדשות ב-RDA. לדוגמה, טכנולוגיות שיחות ועידה בוידאו בעלות נמוכה יכולות להגביר את איכות התקשורת בהשוואה לתהליכים המתנהלים בטלפון, שאינם מספקים מידע רב ערך על שפת גוף והבעות פנים. שימוש ב טכנולוגיות חדשות ב-RDA יכול לעודד דור חדש של מתרגלי ADR בעלי ידע טכנולוגי לשמור בתלהבות על הבולטות שלו במערכת המשפט שלנו.[16]

מנגנוני ממשל ורגולציה דנים בציפיות ובסטנדרטים ומתכננים פיתוח ופריסה של מערכות AIDR -Dispute Resolution  .Artificial Intelligenceטכנולוגיה זו יכולה לסייע בהסרת ההתנגדות להליך הבוררות בסכסוכים בינלאומיים, היות שהיא נמצאה כמערכת משוללת הטיות פוליטיות ובעלת יכולת הגשמת מטרות הליבה של הליכי ה-ADR המסורתי באמינות וביעילות. כל זאת בפיקוח ועדת האו״ם UNCITRAL משנת 2006, היות שהוא גוף ניטרלי.[17] 

הבעיה היא שמדובר במערכת המסתמכת על הליכי ADR במאגר הנמצא במערכת ממוחשבת, על כן ישנו סיכון בהטיית האלגוריתם. הסיבה לכך היא שאלגוריתמים עשויים להיות סודיים וגם מוטים. סודיים במובן זה שהם בעלי אופי קנייני, לכן הם ידועים רק ליוצריהם ולבעליהם, ומוטים במובן זה שהם מעדיפים סוגים מסוימים של צדדים וסוגים מסוימים של תביעות. מגשרים המשתמשים במערכות כאלה על בסיס קבוע, מסוגלים לזהות את הסטנדרטים הנורמטיביים המוטמעים באלגוריתמים ולנצל אותם לתועלתם האישית. לעומתם המשתמשים באלגוריתמים שלא על בסיס קבוע, עשויים לזהות בה תוצאה אובייקטיבית שאינה מוטית. טכנית אפשר לנסות לתקן את חוסר האיזון הזה על ידי שכלול האלגוריתמים במטרה להגיע לנקודת פתיחה שוויונית לשני הצדדים. אולם למגשרים המספקים למאגר המערכת מקרי ADR, לא יהיה תמריץ לעשות זאת, מכיוון שהסודיות שבבסיסו של האלגוריתם מסתירה את ההטיה, וההטיה מייצרת פרנסה.[18]

 

פרק ב: ההצלחה ושביעות רצון בהליכי  ADR

איך אפשר למדוד את כל ה-Win-Win שיש בהליך, כאשר התוצאה של הליך הגישור טעונה בשליליות אינהרנטית, בייחוד במקרים של סכסוכים בנושאים מתחום הפגיעות הגופניות? למרות העובדה שמצב ה-Win-Win אינו ברור, לכאורה, אין זה פוסל את ההליך בשום צורה, כל עוד מבינים את טבעו של ההליך ואת השלכותיו על החלטות חשובות למשך החיים.[19] כך, למשל, טבעו של ההליך נבחן על ידי הלורד השופט בריגס (Briggs) באנגליה. השופט הציע רפורמה מקיפה ופורצת דרך הכוללת תחומים רבים לשיפור המשפט האזרחי. אחת מההמלצות העיקריות לשיפור הסדרי הדין שהיו קיימים בשנת 2016, היא קישור בתי המשפט למנגנונים ליישוב סכסוכים, ביניהם: ENE – Early Neutral Evaluation או הפניית התיק להליך גישור.[20]

 

בעיקרו של דבר, מטרת הליך הגישור הוא לתת מקום למשא ומתן אשר נועד לגרום להבנה טובה יותר בין הצדדים, על מנת לספק החלטה בת-קיימה מכוונת לעתיד.[21] לכן מצב של Win-Win אינו בהכרח מרכיב בהליך גישור מוצלח. יש לתת את הדעת למהות שמעניקה לצדדים את הסיכוי הטוב ביותר להתקדם ולשקול פתרונות לחילוקי הדעות ביניהם. מצבים שבהם הצדדים מגיעים למאזן אינטרסים שלילי, הם עדיין טובים יותר ממחיקת זכויותיהם וחובותיהם על ידי בית המשפט. ההוכחה לכך היא העלייה במספר הליכי הגישור המתועדים והעלייה בשביעות הרצון.[22]  

 

הערכת יעילותם ומדידת מספרם של הליכי ה-ADR הוא צורך אינהרנטי. השאלות הן שתיים: הראשונה – מי עושה תצפיות כאלו?[23] השאלה רלוונטית מכיוון שאם נגיד לאנשים שהם צריכים לסמוך על מסקנות מדוחות שמפיקה ה״אליטה״, זה לא יעבוד במקרים של אנשים פשוטים שמחפשים גישה טכנית קלה ורציונלית.[24] והשאלה השנייה – מה נחשב כהצלחה? איך ניתן לבחון את המאמצים של העוסקים ביישוב סכסוכים כמועילים, מקדמים ומשפרים?

בארה״ב ישנם שלושה מקורות לדיווחים בנושא גישור ויישוב סכסוכים: המקור הראשון הוא דוח שנתי של פעילויות גישור בעבור ״הגישור הפדרלי ושירות יישוב הסכסוכים של משרד העבודה״ האמריקאי; המקור השני הוא דוחות מבתי משפט המתארים פעילויות גישור בבתי משפט מדינתיים; והמקור השלישי הוא דוחות מעולם השיווק של העוסקים ביישוב סכסוכים במדיה הדיגיטלית, ודוחות מודפסים מפרסומיהם השונים. בשלושת מקורות אלו מוצגים נתונים על ״מקרים״ (Cases) .[25] 

אולם דוחות אלו מציגים גם תפיסה שמרנית הנהוגה במשך עשרות שנים ומגדירה הליך ADR ״מוצלח״ רק במצב שהוא מניב הסדר, בסיומו של ההליך או כמה ימים אחריו. זאת השיטה שבה העריכו והציגו את היתרונות הכלכליים ואת החיסכון הכספי שלכאורה השיגו הצדדים ובתי המשפט. כלומר הליכים שהניבו הסדרים, גרמו לחיסכון בהוצאות על הליך ממושך ולהפחתת פניות לבית המשפט. לעומת זאת הליך שאינו מניב הסדר, נתפס באופן מסורתי כהליך ״נכשל״. תפיסה שמרנית זו היא צרה מדי ומטעה, משום שהיא מתמקדת רק ביתרונות הכלכליים והמעשיים ״הגלויים״ או ״המיידיים״. הסדר בסופו של הליך אינו מגלה את התועלות הכלכליות ״הנסתרות״ שהשיגו הצדדים. גם אם הצדדים לא הגיעו להסדר, עדיין המפגש ביניהם חשוב ומקיים יתרונות נסתרים. עצם קיום משא ומתן ביניהם גורם להבנת מספר המחלוקות המשפטיות והעובדתיות ולצמצומו. [26] 


כאן חשוב לעצור ולהדגיש שהליך שלא הסתיים ביישוב הסכסוך, לעיתים אין זה בשל אשמת אחד הצדדים, ושאי הסכמה אינה חריגה ואינה מסווגת את המקרה כיוצא דופן. לעיתים קרובות לשני הצדדים יש סיפורים שונים על אותו אירוע, ואין זה אומר שצד אחד משקר, למרות ששקר כן עשוי להיות, במקרים כאלה תפקידו של המגשר לנקוט בגישה אמפתית ולבדוק את נקודות המבט השונות. המטרה היא לא להגיע להסכמה אלא לנסות להבין מה מנחה את חשיבתו של האחר בבחינת הנחות, אמונות ונתונים שמשפיעים על תפיסת עולמו.[27] 


כאמור, להליך שאינו מסתיים בהסדר, יש פוטנציאל לשני יתרונות כלכליים נסתרים שאינם מגולמים בדוחות רשמיים. הראשון הוא סיוע בהבנת המחלוקות ומתן אפשרות להגיע להסדר פשרה במועד עתידי, מבלי שיצטרכו הצדדים לפנות לבית המשפט, כך הם יחסכו בעלויות. השני הוא הפקת תועלת ורווח לבתי המשפט מהפוטנציאל לצמצום מספר הפניות לערכאות, כל זאת  בעקבות ההליך ה״נכשל״, כפי שנרשם בדוחות. בנוסף להצדקות הכלכליות ידוע כי הליכי ה-ADR מקודמים מטעמים עקרוניים כמו הסגולה שהם מקנים בשמירה על היחסים בין הצדדים. [28] התקשרות עתידית ושמירה על יחסי עבודה הן רצונם המובנה של הצדדים יחד עם השמירה על האינטרסים.[29] בנוסף באים לביטוי האוטונומיה והחופש בבניית הליך משא ומתן כרצונם. כמו כן, ההליך נותן גמישות לצדדים, להבדיל מהליך בבית המשפט, המאפשרת לצדדים להציע, לחקור ולשקול מגוון של פתרונות יצירתיים שבית משפט אינו יכול לספק.[30] 


שלושה גורמים מרכזיים מעריכים ומודדים את הצלחתם של ההליכים באמצעות דוחות כמו גם מדידתם . גורם ראשון – רישומם וקיומם של ״מקרים ליישוב סכסוכים״ כדי שיהיה ניתן למדוד ולהשוות את הנתונים בין תקופות שונות, למשל, את מספר המקרים שהופנו להליך גישור, את הזמן שחלף מהגשת המקרה עד לסגירתו, את מספר האנשים שעסקו בטיפול במקרים, את תוצאות מאמצי הגישור, את מספר האנשים שהיו מעורבים בהליך עצמו, את מספר האנשים שהושפעו ממנו, ואת עלותו של כל מקרה. גורם שני – זיהוי והבחנה של הצדדים המרכזיים שמעורבים בהליך. לדוגמה, במקרים של פגיעות גוף מעורבים הנפגע והצוות הרפואי שיצר את הפגיעה. באופן דומה בתביעת גירושין מעורבים בני הזוג, למעט הילדים ושאר המקורבים שעלולים להיות תלויים בהם כלכלית. גורם שלישי – בחינת איכות הפתרונות המוצעים בהליך, בחינת פתרונות שהתקבלו ושגרמו לסגירת ״מקרים״, וכן בחינת ״מקרים״ שנמשכים זמן רב או מסתיימים ללא הסכם.[31]   


דוגמה להצלחה היא הליכי ה-EDR (Environmental Dispute Resolution). הליך ה-EDR כולל את דרכי ה-ADR המסורתיים, וביניהם גישור והערכה ניטרלית מוקדמת. הליך ה-EDR מוגדר על ידי הממשל הפדרלי בארה״ב כפתרון סכסוכים בסיוע צד שלישי וכפתרון שיתופי לבעיות ולסכסוכים בהקשר של סוגיות סביבתיות. סוגיות מעין אלה עשויות לכלול נושאים כמו אדמות ציבוריות או משאבי טבע, וכן עניינים הקשורים לאנרגיה, לתחבורה ולשימוש בקרקעות. הליך זה בדרך כלל אינו עוסק באינטרסים אישיים אלא באינטרסים ציבוריים בעלי השלכות לציבור בכללותו.

יתרונות הליכי ה-EDR שמובילים להצלחה ולשביעות רצון:

1.      כאשר גוף ממשלתי מעורב בסכסוכים סביבתיים, הליך ה-EDR נוטה ליצור שוויון במאזן הכוחות ומעניק לשני הצדדים מכנה משותף וללא משוא פנים.

2.      מהירות יישוב הסכסוך - מהירות במשא ומתן ההולכת יד ביד עם גמישות.

3.      בסוגיות בנושאים סביבתיים מעורב ידע רב מתחום המדע והסביבה אשר יכול לתרום להבנת האחריות המוטלת על הגופים הגדולים המעורבים בסכסוך. ידע זה יכול לבוא לידי ביטוי טוב יותר בהליך ה-EDR לעומת ההליך בבית המשפט.

4.      פרטיות – הליכי ה-EDR יכולים להתבצע בפורום חסוי עם תחושת פרטיות, משום שההליך האלטרנטיבי מאפשר למגשר להיפגש עם כל צד בנפרד ולנהל שיח חופשי ופתוח, לעומת בית המשפט ששם שני הצדדים עומדים מול השופט נוסף על כל הכללים הפורמליים.

5.      מניעת פרסום – ניתנת אפשרות הבחירה בכל מה שקשור לפרסום בערוצי התקשורת ולחשיפה אל הציבור.

6.      תקשורת פתוחה אשר מאפשרת הפחתת פחד ואף יצירת אמון בין הצדדים באמצעותו של המגשר תוך כדי יישוב הסכסוך, וכן בניית מערכות יחסים בריאות בין גופים גדולים לאחר סיום הסכסוך, ובנוסף תיתכן תחושת סיפוק וגאווה.    


אחת הטעויות הנפוצות במשא ומתן היא הנחה שהאינטרסים משותפים לשני הצדדים, וזה כמעט לעולם אינו כך.[32] לכן כאשר לצדדים החלוקים יש שליטה על דבריהם, על מסגרת הזמן ועל אופן הטיפול בענייניהם, יש נטייה לשביעות רצון רבה יותר ולהצלחה גדולה יותר בביצוע. על מנת להגיע לתוצאה משביעת רצון הן בהסכם והן בביצוע צריך להיות צד שלישי ניטרלי שאינו מקבל החלטות. בהליך ה-EDR, כאמור, הצדדים יכולים לבחור את הצד השלישי הניטרלי, כאשר הצד השלישי נבחר על ידי הצדדים לסכסוך. מלכתחילה נגרם יתרון יחסי, והתהליך מתחיל בשיתוף פעולה ובהסכמה הנותנים ביטוי לחופש הבחירה וגורמים לתחושת חיזוק הקשר בין הצדדים, משום שהם הסכימו על הצד השלישי ששניהם היו מעוניינים בו.[33]

הליכי ה-ADR אינם מסתמכים על נורמות שמציע הליך בבית המשפט. הליכים אלו מקדמים פעילות יזומה וחופשית בתחום המשפט הפרטי תוך בחירה והסכמה של הצדדים שבמחלוקת. ככאלה הם אינם מוגבלים. כל סוג של סכסוך, אפילו המסובך ביותר, יכול להסתיים. כל מה שנדרש הוא ששני הצדדים יהיו מוכנים לקחת חלק בתהליך חלופי כל שהוא. ניתן לטעון שה-ADR הוא בין-תחומי, והוא יכול לכלול כל תחום אפשרי, כמו: סכסוכים מסחריים אזרחיים או ציבוריים, תביעות קניין רוחני, תביעות נזיקין,  מחלוקות על אומנות שנבזזה, תביעות השבה ונושאים כמו הגנה ושימור של מורשת תרבותית.[34] הדרכים להתמודדות עם בעיות ומכשולים הם מגוונים ומביאים לידי ביטוי תורות מוסריות פילוסופיות וכלכליות הלקוחות מעולם המשפטים, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, התקשורת והניהול.[35] 

ככל שמדובר בעורכי דין ומשפטנים בחברה דמוקרטית, הנושאים בחובה להגן על ערכי האדם מעבר למתן ייצוג ללקוחות בודדים, עליהם לצלוח ביישוב סכסוכים תוך מציאת דרך שאינה אלימה, וכמו  כן לשאוף להגינות בין הצדדים. זאת ועוד, הם אינם יכולים לפטור את עצמם באומרם שהם דוגלים ב״יישוב סכסוכים מוסדר״,  כלומר בבית המשפט, אלא לאמץ מיומנויות נוספות.[36] 

 

פרק ג: גורמים גלויים וסמויים המשפיעים על רגשות ועל קבלת החלטות בהליך ADR


יצירתיות ככלי עבודה

“Creativity is intelligence having funאלברט איינשטיין – ״

אינדיווידואליות ויצירתיות דרושים מאוד ואף חיוניים בבחירת מטרות, קבלת החלטות, פיתוח דרכים חדשות, והמצאת אפשרויות.[37] כיום מקובל יותר ללמד פיתוח מיומנויות חשיבה, וגם חשיבה ביקורתית וכן כישורי חיים. סטודנטים באוניברסיטה בעלי יכולות ביקורת משמעותיות בתחום אחד ובתחום אחר הן חסרות מאוד. כדי ללמד חשיבה ביקורתית מוטלת על הגופים האחראים חובה להביט על העקרונות הנמצאים ברובד הסמוי, היות והחשיבה הביקורתית אינה ״סט של כללים״ ידוע מראש, עם זאת, ישנם כמה כלים שמסייעים להפעיל חשיבה ביקורתית בכל תחום.[38]  שכן מעל הכול מערכת החינוך מגננות ועד לפרופסורים באוניברסיטה דוגלת בחשיבה עצמית בצורה ביקורתית ויצירתית, זה לא תמיד מצליח אבל זו השאיפה.[39]

 

בכנס תנועת ה-ADR בקשו להתמקד במיומנויות ובכישורים. אחת מן המיומנויות היא היצירתיות.[40] יצירתיות המכוונת לגמישות בהצעות לפתרונות, כל עוד היצירתיות מוסכמת על הצדדים המעורבים – זו הייתה הנחיית בית המשפט כאשר הוא הפנה את הסכסוך לבוררות באחד המקרים שהייתה בו מחלוקת בעניין חוזה.[41] הסיבה להנחיה זו היא מכיוון שאנשים יצירתיים משפיעים על חיינו ומעצבים אותם.[42] 

 

כאמור, היתרון בהליכי ה-ADR הוא שהוא יכול לספק פתרונות יצירתיים. שלא כמו בבית המשפט ששם הפתרון הוא בדרך כלל פיצוי כספי או השבה, לדוגמה בסכסוך בנוגע להשבת חפץ, הפתרון המוצע באמצעות הליך ה-ADR עשוי לכלול את השבת האובייקט התרבותי נשוא המחלוקת ולהוסיף יוזמות לשיתוף פעולה תרבותיות בעתיד, אפשרות להתייעצויות עם הקהילה וגם הכרה ורגישות לתרבות ולאמונה רוחנית מסוימת.[43] 

 

היצירתיות נחוצה כדי ללמוד לחשוב על אפשרויות חדשות שפורצות את גבולות המוכר והידוע בתחום יישוב הסכסוכים.[44] פירושו של דבר, נמצא שהיא קריטית בהתקדמות האנושית.[45] ועדיין, העוסקים ביישוב סכסוכים, גם אלו שלקחו צעד קדימה ועשו שימוש בחידושי הטכנולוגיה בתחום המשפט, ״רק מגרדים את פני השטח״ בהטמעתם את חשיבותה של היצירתיות.[46] 

יצירתיות אינה דבר קל לבני האדם. ההסבר לכך הוא שמעורבים בנושא זה שני מרכיבים הממלאים תפקיד באבולוציה, אשר בעקבותיהם האדם נמצא, במעשיו ובתחושותיו, במצב הישרדותי.  מרכיבים אלו הם ביטחון וחופש - ביטחון לצאצאים וביטחון כלכלי לצד השאיפה לחופש באופן תמידי. כל זאת תוך כדי עבודה ודאגה שגורמות לאדם להיות במצב הישרדותי ללא הפוגה, יחד עם רצון אין-סופי לכמה שפחות בעיות ועניינים לא ודאיים.[47] עקב כך האדם נמצא בחיפוש מתמיד אחר מזון להשבעת רעבונו ורעב צאצאיו. כל ההנאות הקטנות שבדרך הן קצרות מועד ושוליות לעומת חשיבותה של ההישרדות.[48] 

לפיכך הגיעה העבודה, ואחריה ה״ענוחה״ שהופיעה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה. ה״ענוחה״  היא מיזוגם של זמן העבודה וזמן המנוחה. זמנים אלו בעידן הטכנולוגי כמעט שאינם ניתנים להפרדה.[49] ובכן, לעיתים האדם משנה פוזיציה, אבל עם זאת הוא נשאר באותו מצב תודעתי הישרדותי.[50] בשורה ארוכה של ספרים נכתב על הצורך של חברות עסקים להתפתח באופן תדיר ובאותו ההקשר לפתח את היצירתיות המאופיינת בשלושה מרכיבים: אישיות יצירתית, סביבה חברתית וארגונית וסביבת עבודה פיזית.[51] 

הצטיינות בביצוע העבודה היא פן חשוב בהצלחה בכל תחום.[52] כדי להצטיין במשא ומתן במצב שבו שני נושאים ונותנים דואגים לאינטרסים שלהם, כל אחד מצידו, זו הזדמנות מצוינת להפגין הצטיינות בכישורי יצירתיות. אם שני הצדדים מתוסכלים, יש סיכוי גדול שהפתרונות היצירתיים יתקבלו.[53] 

יצירתיות היא תכונה של האדם היצירתי שניחן בכישרון וביכולת להמציא ולפתח רעיונות חדשים ומקוריים.[54] בעלי מקצוע ואנשים יודעים מה לעשות במצבים שגרתיים, כגון: במצבים שחוזרים על עצמם, במצבים קבועים ורגילים, אבל לפעול במצבים חדשים, מצבים שנחשבים קשים ומאתגרים, בשילוב היכולת לראות את מה שאחרים אינם רואים, אין זו משימה קלה מבחינה תפיסתית ומעשית.[55] עם זאת משא ומתן נעשה באמצעות צד שלישי, והוא כלי בידי המגשרים. מטרתו לסייע לצדדים ליישב את חילוקי הדעות ביניהם באמצעות טכניקות מצידו של המגשר. בניגוד לעיקרון זה קורסים להכשרת מגשרים אינם מעניקים ״ארגז כלים״, ולא נלמדות בהם שיטות להתמודדות במצבים לא שגרתיים שבהם צריך לצלוח שורה של מכשולים.[56] כל זאת כאשר ״יצירתיות״ נמצאת במקום שלישי בדירוג עשרת המיומנויות המובילות נכון לשנת 2022.[57]  

חידת ״החשיבה מחוץ לקופסה״ בשנות השבעים של המאה הקודמת התפשטה כמו אש בשדה קוצים, כאשר חוקר היצירתיות ג״פ גילפורד גילה כי שמונים אחוזים מן הנחקרים לא הצליחו לשרטט ארבעה קווים בתוך ריבוע בעל תשע נקודות מבלי להרים את העיפרון, וזה מכיוון שהם לא ראו את החלל מחוץ לריבוע.  כתוצאה מכך הוא הסיק שיש צורך ב״חשיבה מחוץ לקופסה״, ומאז ועד היום בתחומים רבים כולם מנסים, ויש בהם שאף מצליחים, ליישם את המטפורה.[58]


במחקרים נוספים הגדילו לעשות ויישמו את המטפורה באופן פיזי. המשתתפים בקבוצה אחת ישבו בתוך קופסה והמשתתפים בקבוצה האחרת ישבו רחוק ממנה. נמצא שהמשתתפים שהיו מחוץ לקופסה, פתרו בעיות ובאופן נכון יותר. בניסוי נוסף שבדק את החשיבה מחוץ לקופסה, החוקרים מצאו שהליכה באופן חופשי במרחב הפתוח גורמת להפקת רעיונות מקוריים ויצירתיים.[59] 

היצירתיות מסוג ״לחשוב מחוץ לקופסה״ מתבססת על חשיבה מסתעפת (divergent thinking) שבה מחפשים כיוון חדש לחשיבה, רחוק מן הדרכים המוכרות, בניסיון לגלות קשרים חדשים בין עובדות למקרים ולשאול שאלות חדשות שלא נשאלו קודם במטרה ליצור מגוון של פתרונות לבעיה נתונה.[60] חשיפה מסתעפת היא אפופת מסתורין, היא אינה עולה בקנה אחד עם תהליכי היצירה של ילדים ושל רוב היוצרים האומנים המבוגרים, והיא לא הגשימה את הציפיות. חוקרים מציעים לעבור ליצירתיות שמבוססת על תהליכים מתחום הקוגניציה, המערבת תהליכים עצביים שונים, ולהסביר כיצד תאוריית הקוגניציה יכולה לסייע בהשלמת החוסרים בחקר היצירתיות.[61] פסיכולוגים ופילוסופים, כמו גם מחקרים רבים מהעשורים האחרונים, מוכיחים באופן מפתיע את הקשר בין קוגניציה להתנהגות, לרגשות ולקבלת החלטות.[62] 

. 2מעורבות הרגשות והשפעתם על הליכים קוגניטיביים

האינטראקציה של רגשות עם קוגניציה[63] היא אחד הנושאים המסקרנים ביותר בחקר היצירתיות. מצבים רגשיים שונים משפיעים על תפיסת מושגים ורעיונות. תחושות ורגשות יום-יומיים יכולים להשפיע על מחשבות ועל רעיונות ש״עולים בראש״, ומכאן להשפיע על החלטה בנושא מסוים שתתקבל כתוצאה ממחשבות ומרעיונות אלה. מרכיב זה חשוב ומכריע בתהליך החשיבה היצירתית, זאת אומרת שתפקידו של הרגש הוא קריטי בחקר היצירתיות.[64] חוקרי מוח גילו שמצבים אקראיים מעורבים ברגשות, מצבים שבהם יש שיקולי סיכון מול רווח מעובדים במוח באמיגדלה, אותו אזור שגורם לבני האדם לברוח ממצבים מסוכנים. מעורבות הרגשות גורמת לבני האדם לטעות בבואם לקבל החלטות.[65] 

 

סכסוכים נושאים עימם כמעט תמיד רגשות קשים, כמו לחץ נפשי, מועקה, זעם, מתח וכעס. יורם אלרואי כתב בספרו: ״הכעס הוא המכשול החמור, ההרסני והשכיח ביותר העומד בדרך ליישוב סכסוכים. הוא מחולל אותם, מדרבן הסלמה ובולם הסכמה״.[66] הכעס מצמצם את התפיסה ואת החשיבה לכאן ועכשיו, הוא חוויה גופנית ממשית שבהווה, הוא הרגשה סובייקטיבית שמלווה את האדם כבר אלפי שנים.[67] רגשות סובייקטיביים יכולים להשתנות בעוצמתם. בדרך כלל אנשים חווים רגשות בעוצמות שונות בהתאם לחוויה כמו, למשל, הרגשת כעס במצבים שבהם המבוקש קשה להשגה או בלתי ניתן להשגה או במצבים של חוסר צדק.[68] 


השתתפות בהליך גישור יכולה להיות כמו מפגש טיפולי. מגשרים, כמו פסיכותרפיסטים, צריכים לעסוק בדרך ולא בתוצאה עצמה.[69] לכן מגשרים לומדים טכניקות שונות להתמודדות עם כעס ועם רגשות קשים, כמו לנשום נשימות עמוקות, לשתות כוס מים, לעשות הפסקה, לעשות תרגילי כיווץ והרפיה של הרגליים בישיבה, ללכת לשירותים, לרשום הערות או נושאים לדיון בהמשך ההליך ועוד.[70] 


במפגשים טעוני רגשות ובאופן כללי בכל מיני מצבים במשך החיים אנשים אינם מודעים לעצמם כפי שנדמה להם, הם הרבה פחות שולטים בעצמם, פחות עקביים ופחות אובייקטיביים.[71] בייחוד בהליך משא ומתן, לאנשים קל לשכוח שעליהם לטפל גם בבעיות האנושיות של עצמם ולא רק בבעיות של הצד השני. הבעיות האנושיות בנויות משלושה מרכיבים: תפיסה, רגש ותקשורת. הרי בסופו של דבר הסכסוכים אינם בגלל המציאות האובייקטיבית אלא בגלל מחשבותיהם של האנשים.[72] לדוגמה, מנהל בכיר יכול לקבל החלטה גרועה גם בלי לרצות ובלי להיות מודע לכך, בגלל ההטיה של הסמיכות בזמנים. אם אותו מנהל בכיר היה בפגישה מוצלחת עם פלוני, ובסמוך אליה נכנס המנהל לפגישה אחרת לדיון על אודותיו, הוא עלול לנפח את ההערכה שלו, לגביו.[73] 


משום כך אפשר לעזור לאנשים לקבל החלטות טובות יותר. כדי להבטיח המשך התפתחות עסקית ואישית אנשים צריכים להסתגל לשינויים סביבתיים על ידי אימוץ אסטרטגיות חדשות לפתרון בעיות, על ידי רעיונות מתאימים ויעילים ועל ידי הערכה מחדש ויישומם.[74] פרופסורים באוניברסיטת שיקגו וגם בבית הספר למשפטים של הרווארד מלמדים איך שהמודעות לליקויים במוח האדם יכולה לשמש אמצעי לשיפור קבלת החלטות ולשיפור החיים. הם מגדירים את הסיוע במתן ״דחיפה קלה״, והגדרתה היא:

 

 "כל היבט של ארכיטקטורת הבחירה שמשנה התנהגות של אנשים בדרך צפויה בלי לאסור על אפשרויות כלשהן או לשנות במידה ניכרת את התמריצים הכלכליים...כדי להיחשב רק דחיפה קלה ההתערבות חייבת להיות כזאת שקל וזול להימנע ממנה. דחיפות הן לא הכתבות. הנחת הפירות בגובה העיניים נחשבת דחיפה. איסור על ג'אנק פוד לא נחשב דחיפה.״[75]


נחקרה השאלה: האם רגשות של אנשים משפיעים על אדם אחר? האם רגשות של אנשים משפיעים על הערכה של נתונים ומצבים, יכולת תפיסה,  והערכת רעיונות של אנשים אחרים הנמצאים עימם? חוקרים הכניסו קבוצה של אנשים לחדר אחד על מנת לבדוק את היכולת ליצירתיות בהשפעת הרגשות ומצב הרוח. נמצא שהאנשים ששהו באותו החדר ודיווחו שמצב רוחם סביר, השפיעו על מרכיביה המגוונים של החשיבה היצירתית של האנשים ששהו עימם. מצב רוחם הסביר תרם ליצירת רעיונות חדשים אצל האחר והיטה ללקיחת סיכונים. כמו כן התגלתה בהם פתיחות לקבל את רעיונותיהם של משתתפים אחרים וגם לזהות את ההיבטים החיוביים של אותם רעיונות.

 

קבוצה אחרת של אנשים שדיווחו שמצב רוחם טוב, כלומר טוב יותר ממצב רוח סביר, נמצא שהם מסוגלים, בנוסף, לזהות איכויות ברעיונות של אנשים אחרים, כלומר מצב רוח טוב גורם לאנשים לתת ציונים גבוהים בבואם לשפוט יצירתיות. מנגד לקיחת סיכונים והמצאת פתרונות יצירתיים יופחתו בסביבת אנשים בעלי מצב רוח ירוד ופחד.[76] 

 

הפגישה


(א)   השפעת התאורה על האווירה

על הרגשת הלחץ, הכעס והנסיבות הפיזיות שבהן מתקיימת פגישת משא ומתן נכתב הרבה, כמו גם על הכנת הצדדים למשא ומתן. כאמור, הצדדים צריכים להתכונן לפגישה ולהרגיש נוח כדי להיות קשובים ופתוחים יותר להצעות, וכהכנה לכך הם חייבים להיות רגישים ולשאול שאלות פשוטות, כמו: האם הטמפרטורה בחדר חמה או קרה? האם הכיסאות נוחים? האם אחד מהצדדים מרגיש לחץ?[77] מחקרים מהעשורים האחרונים מגלים שהטמפרטורה משפיעה על תגובתנו לאנשים,[78] ושכיסאות בעלי מושב רך גורמים לאנשים להיות רכים בעמידתם על המקח.[79] 


ניתן להפגין שליטה עצמית גבוהה בהשפעת אמצעים טכניים חיצוניים, כמו תאורה בעוצמה גבוהה יותר.[80]  מעבר לכך שהאור הכרחי לראיית תמונה, האור מפעיל מגוון השפעות עוצמתיות על מנגנונים ביולוגיים, הכוללים השפעה על מצב הרוח והשפעה על תפקודים קוגניטיביים, כמו: תפיסה, זיכרון, למידה וחשיבה.[81]  וכן האור משפר את הפרודוקטיביות.[82] מצבי רוח ירודים וליקויים בתפקוד הקוגניטיבי יכולים להיגרם כתוצאה מהשפעת תנאים טבעיים, חיצוניים בני חישה שאותם אפשר לחוות.[83] לפיכך חדרים המיועדים לשיח וללמידה צריכים להיות מרחבים המתחשבים בצרכים הפיזיים והפסיכולוגיים, ולתמוך ברווחתם הנפשית של האנשים. ניתן לקיים זאת גם באמצעות תאורה.[84]


חוקרים ביצעו ניסויים בנושא השפעת עוצמת התאורה על ריסון הדחף להתפרצות בשעת כעס אצל אנשים. החוקרים גילו שתאורה חזקה משפיעה על מודעות עצמית חיצונית ועל רגישות לאנשים בסביבה הקרובה. במילים אחרות, תאורה בעוצמה גבוהה מגבירה את הרצון להרשים את האנשים שנמצאים בסביבה, ובכך גורמת להתנהגות נאותה יותר בהתאם לנורמות ההתנהגות המקובלות.[85] על כן הכנת מקום הדיון מבחינה פיזית מחזקת את ההכנה הפסיכולוגית.[86]


נמצא שתסמינים של דיכאון ושל חרדה נפוצים אצל אנשים שנאלצים לעבוד שעות ארוכות בישיבה בסביבה המוארת בעוצמת תאורה חלשה.[87] עוד נמצא שפושעים פעילים יותר בחשכה, וזה גם מפני שאנשים מתנהגים בצורה לא הגונה כאשר הם מאמינים שלא ניתן לראות אותם.[88] נוסף על כך תכונות האדם כפרט מעידות עליו שהוא עסוק מאוד במחשבות על מימוש האינטרסים הפרטיים שלו, קשה לו להבחין עד כמה זה מזיק לקבוצה שבה הוא נמצא, ולו עצמו בתוכה. במצב זה ברור לו לאדם שכדאי שינקוט צעדים לריסון עצמו, אבל בדרך כלל בני האדם מתעלמים מכך.[89]


חוקרים ביצעו ניסוי כדי לבדוק את הנטייה של האנשים לרמות. קבוצה אחת ישבה בחדר עם 12 נורות פלורסנט, וקבוצה אחרת ישבה בחדר עם ארבע נורות פלורסנט. נמצא שהאנשים בקבוצה ששהתה בחדר עם ארבע הנורות, רימו הרבה יותר.


ניסויים נוספים ביקשו לבדוק את השפעת עוצמת התאורה על הוגנות ועל נדיבות. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות, בקבוצה אחת המשתתפים הרכיבו משקפי שמש, ובקבוצה האחרת משקפיים בעלי עדשות שקופות. הם שיחקו במשחק שבו הם היו צריכים לחלק סכום כסף מסוים באופן שייראה להם, חלוקה בין עצמם לבין בן זוגם. נמצא שהמשתתפים שהרכיבו משקפי שמש בעלי עדשות כהות, שמרו לעצמם נתח גדול יותר ומסרו לאחרים פחות כסף ביחס לקבוצה האחרת. ניסוי נוסף נעשה בשלושה חדרים בעלי שלוש עוצמות של תאורה. גם במשחק זה המשתתפים היו צריכים לחלק כסף לפי שיקול דעתם בהתאם לכללי המשחק. נמצא שהמשתתפים ששהו בחדר המואר ביותר, היו נדיבים יותר והוגנים יותר.[90]    


״אתם עומדים לקיים שיחה או דיון בעבודה שעלולים לעורר רגשות עזים, כגון זעם? נסו לעשות זאת בחדר מואר היטב. אנשים נוטים להתנהג באופן פחות נמהר ויותר מקובל חברתית, ולהתבטא ביתר נימוס ואיפוק, בחדרים מוארים היטב.״[91]



(ב)    לבוש וצבע

רגשות טבועים כל כך בעולמו של האדם, כך שכל שפה במדינות השונות מבטאת רגשות כאילו הם ישויות קבועות שמלוות את בני האדם. זה מתבטא במטפורות של זיווג בין רגש לצבע. באנגלית אומרים: ״green with envy״,״feeling blue״, ״turning red in the face״,[92] ובעברית: ״נורה אדומה״, ״התחום האפור״, ״השוק השחור״, ״חלומות ורודים״ או ״משקפיים ורודים״. משמעות הצבעים לעיתים משתנה בתרבויות שונות, אבל האדום משמעותו אוניברסלית, שכן הוא מניע רגשות עמוקים.[93] דומה שהאסוציאציות שמקורן ביולוגי אבולוציוני, יכולות להתחזק או להשתנות. כלומר כאשר אנשים נחשפים לביטויים מפורשים או מרומזים, עצם השימוש בהם בתרבות מסוימת יכול לחזק את הקשר בין הצבע לבין ההתנהגות, לדוגמה רמזור אדום משפיע באופן אוטומטי על עיבוד קוגניטיבי.[94]  

 

סגנון הלבוש משפיע על ההתנהגות של מי שלובש אותו, וכן הוא משפיע על תפיסותיהם של אנשים שמביטים בו. נשים בלבוש שמרני נתפסות מוכשרות יותר בתפקידים יוקרתיים לעומת נשים שלובשות לבוש סקסי, עוזרי הוראה בלבוש רשמי נתפסים מוכשרים יותר מאלו שלובשים מכנסי ג׳ינס, לקוחות מאמינים שהשירות שהם יקבלו, יהיה טוב יותר כאשר נציגי השירות לבושים בלבוש ייצוגי. נוסף על כך כדי להשיג יותר רווח, להפגין כוח, להיות דומיננטיים ולשפר את סיכויי ההצלחה במשא ומתן מומלץ ללבוש חליפת עסקים.[95]

 

אפקט צבע הבגדים על אנשים הוא משמעותי.[96] לצבע הבגדים יש השפעה על התפקוד הקוגניטיבי וכפועל יוצא על ההתנהגות של בני האדם. צבעים, כאמור, לוקחים חלק בפרשנות מידע בהקשר מסוים.[97] פירושו של דבר הוא שהראייה של בני האדם את הדברים שנמצאים בסביבתם, היא ראייה מגויסת כדי לפתור בעיה ספציפית ואינה תיעוד פסיבי של העולם כמו מצלמה. עובדה זו הוכחה בניסוי שבו ביקשו מסטודנטים לספור מסירות כדור במשחק בין שתי קבוצות. לאחר מכן שאלו אותם אם הם הבחינו בגורילה בצבע שחור שרצה מצד אחד של המסך לצידו האחר, ובאמצע עוצרת ותופחת בשתי ידיה על החזה שלה.[98] 

 

האפקט הפסיכולוגי של הצבע האדום מעורר רגשות של אהבה וממלא תפקיד חשוב בקידום היחסים. הדבר ידוע כבר שנים רבות. על פי מחקרים, נראה ברור שגברים מעדיפים נשים שלבושות בבגדים אדומים.[99] צבע אדום מסמל בין היתר סכנה.[100] לפיכך ברוב מדינות העולם רמזור אדום מסמל עצירה.[101] נראה שגם דומיננטיות ואנרגיה יוצאות בהשפעת הצבע האדום. מחקרים מדעיים עוד הוכיחו שלצבע האדום יש השפעה על הרגשות. לכן גברים שרוצים להפגין עוצמה וכוח במסע בחירות, במשא ומתן ובכל מעמד אחר, מומלץ להם ללבוש עניבה בצבע אדום.[102] 

 

בניסוי שנעשה באוניברסיטת מסצ'וסטס בארה״ב, החוקרים גילו שהמשתתפים קישרו צבע את האדום לכעס, השחור לפחד, הצהוב לאושר, האפור לעצב, הירוק לקנאה, האינדיגו (כחול כהה) לעצב, הוורוד הבהיר להפתעה והירוק הבהיר לגועל.[103] עם זאת, הפרשנות לצבעים היא תלויית הקשר, וכאשר הבחירה היא בין שני צבעים באותו ההקשר, התוצאה עקבית. לדוגמה: המשתתפים כמעט תמיד השיבו שפח אשפה בצבע אדום בשילוב צהוב כהה מתאים יותר מפח אשפה בצבע אדום בשילוב לבן להשלכת נייר,[104] וכן צבע לבן בחלוקים של רופאים גורמים לבצע משימות קוגניטיביות בצורה טובה יותר למי שלובש אותם.[105] 


ביטויים מטפוריים, כמו: ״שחור בעיניים״, ״קו אדום״, והקשר שבני האדם עושים בין רע לשחור ובין טוב ללבן מסיבות אבולוציוניות, גורמים להטיה בלתי מודעת על כושר השיפוט, על מעשים ועל קבלת החלטות. כאמור, הדבר תלוי בהקשר. במחקרים נמצא ששחקני כדורגל שלבשו מדים בצבע שחור, נתפסו על דעת השופטים כאגרסיביים. הם נענשו יותר רק מפני שהיו לבושים בגדים בצבע שחור.[106]  כמו כן נמצאה הלימה בין צבע לבין ערכיות באוכלוסיות מערביות, כך שלבוש בצבע לבן גורם לתגובה חיובית, ואדום לתגובה שלילית.[107] בעוד בתרבויות מערביות לבן נושא בעיקר קונוטציות חיוביות, בסין לבן נושא גם קונוטציות שליליות כמו עצב.[108]

 

יש סגנונות לבוש רבים, והם ניתנים לשינוי. למרות זאת ההבנה של אנשים בהם אינה טובה.[109] היות שהתקשורת בין אנשים אינה רק מילולית,[110] ובגדים משפיעים על הרגשות ועל התדמית, אצרף את קוד הלבוש לפגישה עסקית לגברים ולנשים שכתב עופר רשף בספרו:[111]

״אני ממליץ להקפיד על כמה עקרונות, שמסייעים לשדר ניקיון, אלגנטיות, מכובדות ומקצועיות:

 

מכנסיים כהים - מומלצים שחורים או כחולים כהים - וחולצה בהירה - אני ממליץ לגברים להיצמד לתכלת וללבן. לנשים יש יותר מרחב תמרון, וניתן לשלב צבעים כמו ירקרק, צהוב, ורוד. יש חצאיות עסקיות הולמות - בדרך כלל שמגיעות מעבר לברכיים. אני ממליץ כי אם אישה בוחרת ללבוש חצאית, תהיה זו באורך שמעבר לברכיים, כך שהיא יכולה לשבת מול מישהו אחר בנוחות גם אם אין מחיצה, כגון שולחן, שמפרידה ביניהם.

חולצה בעלת כפתורים: שוב, לנשים יש אפשרויות מגוונות יותר. יש חולצות בעלות כפתורים רק עד אמצע הדרך, לעתים עם קפלים דקורטיביים.

חולצה בעלת שרוול ארוך: השרוול הארוך משדר יותר מכובדות ומקצועיות. עם זאת, בקיץ אני נוהג להגיע לפגישות ולהדרכות אישיות לבוש חולצה קצרה; אך לעולם, גם בקיץ, אני נוהג וממליץ על חולצה בעלת שרוול ארוך להרצאות ולהדרכות.

עניבה: לא מצועצעת ומתאימה בצבע לחולצה.

נעליים: מומלצות שחורות או חומות. נשים יכולות לנעול גם סנדלים, אך שלא יהיו אלה כפכפים או סנדלים פתוחים. על הנעליים להיות מצוחצחות. לעתים אנו הולכים למקום שבו אנו מציגים, ועוברים במגרש חניה העשוי מכורכר או במקומות שגורמים לנעליים המצוחצחות שלנו להיראות מלוכלכות. מעבר במגבון או נייר סופג לח

יעשה את העבודה.

חגורה: צבע החגורה יהיה כצבע הנעליים.

גרביים: על הגרביים להיות בצבע הנעליים.

אביזרי אופנה: רצוי להימנע מאביזרי אופנה בולטים, כגון עגילים גדולים, שרשראות בולטות ואיפור כבד.״

 

סיכום

הליכי ה-ADR ויעילותם ביישוב רוב הסכסוכים נמצאו חשובים לאין ערוך כחלופה לבית המשפט, מכיוון שכל חברה חייבת לפתור במהירות סכסוכים בין אזרחים לבין עצמם, ובין אזרחים לבין מוסדות המדינה. זאת משום שלסכסוכים השלכות הרסניות על הצדדים, על המשק ועל החברה בכללותה.

נמצא שכאשר נותנים לצדדים החלוקים חופש בקביעת מועדים, אפשרות לבחור מגשר ואת דרך ההליך, סיכויי ההידברות וההצלחה עולים, וכן הצלחת ההליך אינה נמדדת רק בסיומו של ההליך ובכתיבת הסכם מוסדר. תקשורת, הגדרת המחלוקות העובדתיות והמשפטיות וההתכנות ליחסים עתידיים ועוד מרכיבים נוספים רבים נחשבים גם כהצלחה בהליך.

המעבר ללימוד ״כלי עבודה״, להבדיל מלימוד טכניקות ושלבים בהליך, נתפסים כחשובים יותר מאשר בעבר, כאשר היצירתיות מהווה מטרה נעלה. בעשור האחרון היצירתיות נחקרה בהיבט הקוגניטיבי, ונמצא שסביבת העבודה והרגשות משפיעים על מידת היצירתיות, ובעקבות זה על קבלת החלטות. בנוסף תשומת ליבו של המגשר לרגשותיהם של הצדדים וכן לסביבת העבודה יכולה להיות גורם חיוני בבואו לשקול פתרונות, וכן תשומת ליבו ל״פרטים הקטנים״ משפיעה על הצדדים בבואם לקבל החלטה.  

לעניות דעתי, המגשרים לא מייחסים מספיק חשיבות לטיפול ברגשות בני אדם במשא ומתן, שכן הרגשות הם בעיה בפני עצמה. דומה שהמצב הוא כזה בגלל חוסר מודעות למחקרים מהעשור האחרון בנושא, שאינם עולים במידה מספקת בשיח הנורמטיבי על הליכי ADR.






רשימה ביבליוגרפית

יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה (2015).

דוד סילורה ועלמה שרון גישור - מדריך מעשי אזרחי, עבודה, משפחה )2019).

 

רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי (דרורה בלישה מתרגמת, הדפסה חמישית 2017).

תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב (עופר קובר מתרגם, 2014)

 

מדריך הרווארד למנהלים 189 (דרורה בלישה מתרגמת, טל וינקלר עורכת התרגום 2019).

 

לאזלו בוק ללמוד מהטובים ביותר: כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל (2016).  

עופר רשף להטיס את הפרפרים במבנה (2015).  

Neil H. Katz, Reaching beyond the "Tools of the Trade": Anchors and Signposts to Enhance Mediator Effectiveness, 22 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 71, (2020).


Michael R. Fricke, HBO for ADR: Using Television's Silicon Valley to Teach Arbitration, 36 J. LEGAL STUD. EDUC. 359 (2019).


Debbie De Girolamo, Art Disputes and Their Resolution through ADR: A Matter of Creativity rather than of Brexit Implications, 22 ART ANTIQUITY & L. 143 (2017).


Robert J. Condlin, ADR: Disputing with a Modern Face, Or Bargaining for the Bargaining Impaired?, 21 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 291 (2020).


Ryan Abbott & Brinson S. Elliott, Putting the Artificial Intelligence in Alternative Dispute Resolution: How AI Rules Will Become ADR Rules, AMICUS  CURIAE 685 (2023).


Tony Allen, The Extremities of Mediation and the Importance of Process, 6 JMLE 55 (2018).

Fangfang Wen, Yalan Qiao, Bin Zuo, Hanxue Ye, Yu Ding, Qi Wang,  Shuhan Ma, Dominance or Integration? Influence of Sexual Dimorphism and Clothing Color on Judgments of Male and Female Targets' Attractiveness, Warmth, and Competence, 51  ARCH SEX BEHAV 2823 (2022).



Joseph B. Stulberg, Mediating Disputes That Divide Communities: What Constitutes 'Success'?, 41 MITCHELL HAMLINE L. J. PUB. POL'Y & PRAC. 241 (2020).

 

Masood Ahmed, An Investigation into the Nature and Role of Non-Settled ADR, 7 IJPL 216 (2017).


Marc Simon Thomas, Theorizing Meditation: Lessons Learned from Legal

 Anthropology, 12 UTRECHT L. REV. 50 (2016).

 

Jennifer W. Reynolds, Does ADR Feel like Justice?, 88 FORDHAM L. REV. 2357 (2020).

 

 

Chelsea Gallay, Beeware of the Consequences: The Importance of Urban Apiaries and Environmental ADR, 20 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 417 (2019).


Diego Carlos Fernandez, P. Michelle Fogerson, Lorenzo Lazzerini Ospri, Haiqing Zhao, David M. Berson, Samer Hattar, Light Affects Mood and Learning through Distinct Retina-Brain Pathways, CELL (Aug. 4 2018), https://doi.org/10.1016/cell.2018.08.004.

 

 

laudia Kawai, Yang Zhang, Gáspár Lukács, Wenyi Chu, Chaoyi Zheng, Cijun Gao, Davood Gozli, Yonghui Wang, Ulrich Ansorge, The good, the bad, and the red: implicit color‐valence associations across cultures, PSYCHOLOGICAL RESEARCH (July 15 2022), https://doi.org/10.1007/s00426-022-01697-5.

 

Karen B. Schloss, Laurent Lessard, Charlotte S. Walmsley and Kathleen Foley, Color inference in visual communication: the meaning of colors in recycling, SCHLOSS ET AL. COGNITIVE RESEARCH DOI 10 )2018).

Jennifer Marie, Corttny L. Franco, What Color is Your Anger? Assessing Color-Emotion Pairings in English Speakers,  Psychology, University of Massachusetts Dartmouth, Dartmouth, MA, United States (2019).

 

[1] John Lande, The Dispute Resolution Movement Needs Good Theories of Change, 2020 J. DISP. RESOL. 121, 2-3 (2020).

[2] Neil H. Katz, Reaching beyond the "Tools of the Trade": Anchors and Signposts to Enhance Mediator Effectiveness, 22 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 71, 72 (2020). 

[3] דוד סילורה ועלמה שרון גישור - מדריך מעשי אזרחי, עבודה, משפחה )2019).

[4] דפנה לביא ׳"אל תסתכל בקנקן׳ - לקראת פרדיגמה חדשה בתפיסת הליך ׳ההערכה הניטרלית המוקדמת׳ (ה-ENE) ובאימוצו אל מערכת המשפט בישראל״ משפט ועסקים יט 416 (2015).

[5] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה 101 (2015).

[6] Michael R. Fricke, HBO for ADR: Using Television's Silicon Valley to Teach Arbitration, 36 J. LEGAL STUD. EDUC. 359, 360 (2019).

[7] Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 14.

[8] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה 99, ה״ש 5 (2015).

[9] Debbie De Girolamo, Art Disputes and Their Resolution through ADR: A Matter of Creativity rather than of Brexit Implications, 22 ART ANTIQUITY & L. 143, 146 (2017). 

[10]Robert J. Condlin, ADR: Disputing with a Modern Face, Or Bargaining for the Bargaining Impaired?, 21 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 291, 311 (2020).

[11] ,Fricke לעיל ה״ש 6, בעמ׳ 363.

[12] Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 70.

[13] Robert, לעיל ה״ש 10, בע״מ 311. 

[14] Katz, לעיל ה״ש 2, בע״מ 71.

[15] Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 70.

[16] שם, בעמ׳ 125.

[17] Ryan Abbott, Brinson S. Elliott, Putting the Artificial Intelligence in Alternative Dispute Resolution: How AI Rules Will Become ADR Rules, AMICUS  CURIAE 685, 685 (2023).


[18] Robert, לעיל ה״ש 10, בעמ׳ 313.

[19] Tony Allen, The Extremities of Mediation and the Importance of Process, 6 JMLE 55, 61 (2018).

[20] Masood Ahmed, An Investigation into the Nature and Role of Non-Settled ADR, 7 IJPL 216, 228 (2017).

[21] Marc Simon Thomas, Theorizing Meditation: Lessons Learned from Legal Anthropology, 12 UTRECHT L. REV. 50, 1 (2016).

[22] ,Allen לעיל ה"ש 19, בעמ׳ 69.

[23]  Joseph B. Stulberg, Mediating Disputes That Divide Communities: What Constitutes 'Success'?, 41 MITCHELL HAMLINE L. J. PUB. POL'Y & PRAC. 241, 245 (2020). 

[24] Jennifer W. Reynolds, Does ADR Feel like Justice?, 88 FORDHAM L. REV. 2357, 2369  (2020).

[25] Stulberg, לעיל ה"ש 23, בעמ׳ 245.

[26] Ahmed, לעיל ה"ש 20, בעמ׳ 222-223.

[27] Reynolds, לעיל ה"ש בעמ' 2361.

[28] Ahmed, לעיל ה"ש 20, בעמ׳ 222-223.

[29] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 41 (דרורה בלישה מתרגמת, הדפסה חמישית 2017).

[30] Ahmed, לעיל ה"ש 20, בעמ׳ 222-223.

[31] Stulberg, לעיל ה"ש 23, בעמ׳ 246.

[32] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 67 ה״ש 29 (2017).

[33] Chelsea Gallay, Beeware of the Consequences: The Importance of Urban Apiaries and Environmental ADR, 20 CARDOZO J. CONFLICT RESOL. 417, 435-441 (2019).

[34] Girolamo, לעיל ה״ש 9, בעמ׳ 143.

[35] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה כב, ה״ש 5 (2015).

[36]  נטע זיו, מי ישמור על שומרי המשפט? עורכי דין בישראל בין מדינה, שוק וחברה אזרחית מקום ההוצאה: רעננה שם ההוצאה: הוצאת אוניברסיטת בר אילן הקיבוץ המאוחד שנת ההוצאה:  2015 עמוד: 48

[37] דניאל כהנמן, אוליביה סיבוני וקאס סאנסטיין רעש: הפגם בכושר השיפוט האנושי וכיצד אפשר להתגבר עליו 319 (2022).

[38] מחבר/ים: רועי יוזביץ'

שם הספר: מהפכת ההשכלה ולמה אנחנו חייבים להצטרף

שם ההוצאה: משכל (ידעות ספרים)

שנת ההוצאה: 2017 עמ' 211

[39] יובל נוח הררי ההיסטוריה של המחר 256 -257 (רמי רוטהולץ ותרזה איזנברג עורכים 2015).

[40] Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 5.

[41] W. Va. Inv. Mgmt. Bd. v. Variable Annuity Life Ins. Co. Supreme Court of Appeals May 16, 2018241 W. Va. 148. 2 NH5

[42] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 182 (עופר קובר מתרגם, 2014) 

[43] Maria Beatrice Deli, Veronica Proietti, Art-Related Disputes and ADR Methods BRAZILIAN JOURNAL OF INTERNATIONAL LAW 17 No. 3, 129 (Dec. 2020). 

[44]  Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 51.

[45] Radwa Khalil, Ben Godde, Ahmed A. Karim, The Link Between Creativity, Cognition, and Creative Drives and Underlying Neural Mechanisms, FRONTIERS IN NEURAL CIRCUITS, 1 (2019).

[46]  Lande, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 125.

[47] ליאור טומשין מעשה בעשרה עקרונות: יצירתיות יוצרת מציאות 32 (2021).

[48] יובל נוח הררי ההיסטוריה של המחר 38, ה״ש 39 (2015).

[49] חני אופק־גנדלר, "ענוחה" — בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי, עיוני משפט מ 44-5, 2017 עמ׳ 7.

[50] ליאור טומשין מעשה בעשרה עקרונות: יצירתיות יוצרת מציאות 33, ה״ש 47 (2021).

[51] תלמה ליבל מה שעובד 238 (אסף כהן מתרגם 2022)

[52] דרו בויד ויעקב גולדנברג לחשוב בתוך הקופסה: שיטה בדוקה ליצירתיות פורצת דרך 32 (2015).

[53] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 73, ה״ש 29 (2017).

[54] רב מילים המילון השלם יעקב שויקה ידיעות ואחרונות וספרי חמד עמ׳ 795 כרך שלישי 1997

[55] ליאור טומשין מעשה בעשרה עקרונות: יצירתיות יוצרת מציאות 17, ה״ש 47 (2021).

[56] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה כב, ה״ש 5 (2015).

[57] תלמה ליבל מה שעובד 253, ה״ש 51 (2022).

[58] דרו בויד ויעקב גולדנברג לחשוב בתוך הקופסה: שיטה בדוקה ליצירתיות פורצת דרך 37, ה״ש 52 (2015).  

[59] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 185, ה״ש 42 (2014).

[60] מדריך הרווארד למנהלים 189 (דרורה בלישה מתרגמת, טל וינקלר עורכת התרגום 2019).

[61] עמ׳ 29. A new method for training creativity: narrative as an alternative to divergent thinking Angus Fletcher and Mike Benveniste Project Narrative, The Ohio State University, Columbus, Ohio

[62] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 195, ה״ש 42 (2014).

[63] רב מילים המילון השלם ״קוגניציה הכרה, מכלול התהליכים המנטאליים, כגון: תפיסה, זיכרון, חשיבה, דימוי הקשורים ברכישת ידע, בעיבודו, באירגונו ובשימוש בו.״ עמ׳ 1611.

[64] How does emotion influence the creativity evaluation of exogenous alternative ideas? Serena MastriaID1,2*, Sergio Agnoli1,2, Giovanni Emanuele Corazza1,2 Hedwig Eisenbarth, Victoria University of Wellington, NEW ZEALAND 2019, עמ׳ 1 .

[65]שםהספר:אניחושבמשמעאניטועהשם עמוד: 264

[66] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה 99, ה״ש 313 (2015).

[67] יובל נוח הררי ההיסטוריה של המחר 112, ה״ש 39 (2015).

[68] אריק חשין הבעת רגשות ככלי ניהולי – השפעה בינאישית של רגשות תאוריה ופרקטיקה בניהול כתב עת בהוצאת בית הספר למנהל עסקים יוני ,2021 תמוז תשפ״א | גיליון מס׳ 1 במע׳ 71

[69] Victor G. Devinatz, "What Makes a Good Mediator? Insights from a Mediation Training Program Participant," Employee Responsibilities and Rights Journal 30, no. 3 (September 2018): 181-202. עמ׳ 199

[70] יורם אלרואי ״לא״ הוא פתיחה טובה 323, ה״ש 5 (2015).

[71] לאזלו בוק ללמוד מהטובים ביותר: כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל 249 (2016).  

[72] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 43-44, ה״ש 29 (2017).

[73] לאזלו בוק ללמוד מהטובים ביותר: כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל 145, ה״ש 71 (2016).  

[74] How does emotion influence the creativity evaluation עמ׳ 1

[75] לאזלו בוק ללמוד מהטובים ביותר: כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל 250, ה״ש 71 (2016).

[76] How does emotion influence the creativity evaluation of exogenous alternative ideas, עמ׳ 3,4.

[77] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 147-148, ה״ש 29 (2017).

[78] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 17, ה״ש 42 (2014).

[79] שם, בעמ׳ 33.

[80] תלמה ליבל מה שעובד 253, ה״ש 41 (2022).

[81]  Diego Carlos Fernandez, P. Michelle Fogerson, Lorenzo Lazzerini Ospri, Haiqing Zhao, David M. Berson, Samer Hattar, Light Affects Mood and Learning through Distinct Retina-Brain Pathways, CELL (Aug. 4 2018), https://doi.org/10.1016/cell.2018.08.004.

 

[82] לאזלו בוק ללמוד מהטובים ביותר: כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל 251, ה״ש 71 (2016).  

[83] Light Affects Mood and Learning through Distinct Retina-Brain Pathways

Authors  Diego Carlos Fernandez, P. Michelle Fogerson, Lorenzo Lazzerini Ospri, ..., Haiqing Zhao,David M. Berson, Samer Hattar Fernandez et al., 2018, Cell 175, 71–84

September 20, 2018 Published by Elsevier Inc.Cell 175, 71–84, September 20, 2018 Published by Elsevier Inc. 71

[84] ערן ברסלר, אילה צור הטמעת מרחב למידה חדש בחטיבת ביניים בצפון הארץ -תפיסות תלמידים ומורים ביחס לתרומת המרחב. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, Vol. כ"ז‎, No. 49/50 (סיוון תשע"ט-טבת תש"ף / יוני-דצמבר, עמ׳   150

[85] משעובד עמ׳ 41

[86] רוג׳ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי 80, ה״ש 29 (2017). 

[87] Impact of replacing sedentary behaviour with other movement behaviours on depression and anxiety symptoms: a prospective cohort study in the UK Biobank ,

A. A. Kandola, B. del Pozo Cruz, D. P. J. Osborn, B. Stubbs, K. W. Choi, J. F. Hayes BMC Med. 2021; 19: 133. Published online 2021 Jun 17. doi: 10.1186/s12916-021-02007-3

[88] תלמה ליבל מה שעובד 45, ה״ש 51 (2022).

[89] חיים שפירא וגייל גלבוע פרידמן אני חושב משמע אני טועה 144 (2015).

[90] תלמה ליבל מה שעובד 47-45, ה״ש 51 (2022).

[91] תלמה ליבל מה שעובד 41, ה״ש 51 (2022).   

[93] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 55-54, ה״ש 42 (2014).

[94] What colort is your ander?עמ׳ 2.

[95] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 78, ה״ש 42 (2014).

[96] Fangfang Wen, Yalan Qiao, Bin Zuo, Hanxue Ye, Yu Ding, Qi Wang, Shuhan Ma, Dominance or Integration? Influence of Sexual Dimorphism and Clothing Color on Judgments of Male and Female Targets' Attractiveness, Warmth, and Competence, 51 ARCH SEX BEHAV 2823, 2827 (2022).

[97] שם, בעמ׳ 2824.

[98] שדה האוריינות החזותית 60 (מלכה בן-פשט עורכת 2021).

[99] Wen, Qiao, Zuo, Ye, Ding, Wang, Ma Dominance or Integration? Influence of Sexual Dimorphism and Clothing Color on Judgments of Male and Female Targets' Attractiveness, Warmth, and Competence לעיל ה״ש 96, בעמ׳ 2824.

[100] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 60, ה״ש 42 (2014).

[101] The good, the bad, and the red: implicit color‑valence associations across cultures עמ׳ 704.

[102] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 77, ה״ש 42 (2014).

[103]Jennifer Marie, Corttny L. Franco, What Color is Your Anger? Assessing Color-Emotion Pairings in English Speakers,  Psychology, University of Massachusetts Dartmouth, Dartmouth, MA, United States,  10-8 (2019).  

[104]  Karen B. Schloss, Laurent Lessard, Charlotte S. Walmsley and Kathleen Foley, Color inference in visual communication: the meaning of colors in recycling, SCHLOSS ET AL. COGNITIVE RESEARCH DOI 10, 8 (2018).

[105] תלמה ליבל כוס הקפה שגרמה לי להתאהב 78, ה״ש 42 (2014).

[106] שם, בעמ׳ 89.

[107] laudia Kawai, Yang Zhang, Gáspár Lukács, Wenyi Chu, Chaoyi Zheng, Cijun Gao, Davood Gozli, Yonghui Wang, Ulrich Ansorge, The good, the bad, and the red: implicit color‐valence associations across cultures, PSYCHOLOGICAL RESEARCH 706 (July 15, 2022), https://doi.org/10.1007/s00426-022-01697-5.

[108] שם, בעמ׳ 705.

[109] Jennifer Marie, Corttny L. Franco, What Color is Your Anger? Assessing Color-Emotion Pairings in English Speakers, 7 (2019).  

[110] תלמה ליבל מה שעובד 84, ה״ש 51 (2022).

[111] עופר רשף להטיס את הפרפרים במבנה 145 (2015).  

 

10 צפיות0 תגובות

留言

評等為 0(最高為 5 顆星)。
暫無評等

新增評等
bottom of page