שתי סוגיות משפטיות העולות בסביבת האינטרנט והפתרונות המשפטיים המוצעים בדיון ובחוק המחשבים

עידן המחשבים והאינטרנט מתפתח ועימו מתפתחים אתגרים חדשים למע' המשפט. רשימת המקורות דנה בסוגיות ובקשיים בסביבה הממוחשבת, יתר על כן ניתן למצא במקורות אילו מכנה משותף והוא: דיון נמרץ על חוסר ברגולציה ועל הצורך של מע' המשפט ושל האזרחים בישראל ובארה"ב בעדכון החקיקה בתחום המחשבים. כמו כן, ככל שמתקדמים בקריאה מגלים שמדובר בעיקר בנושאים מהותיים כמו: חופש הביטוי. מכאן עבודה זו מבקשת לדון בסביבה הממוחשבת, הצורך בחקיקה עדכנית, ובדיון על זכות לחופש הביטוי.

מידת חופש הביטוי באינטרנט לעומת מידת חופש הביטוי בכלי תקשורת אחרים

הזכות לחופש הביטוי נגזרת מחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו והיא זכות חוקתית, אך היא אינה מוחלטת כאשר עומדת מולה זכות חוקתית אחרת כמו: הגנה על הפרטיות. מידת ההגנה על הזכות לחופש הביטוי מושפעת באופן ישיר מסוג ואופי הפלטפורמות השונות. נובע מכך שבית המשפט נדרש לאזן בין שתי זכויות חוקתיות בהתאם לנסיבות.

מרחב האינטרנט שונה במהותו מכל אמצעי תקשורת אחר: 1. ביכולת הסוואת הזהות: האינטרנט מאפשר לגולשים להסוות את זהותם. 2. בהסתרת המיקום: לכאורה טכנולוגיית ה-gate מאפשרת לזהות את מיקום הגולשים אך אין להסתמך עליה. 3. ביכולת הסוואת הגיל: אין אמצעי באינטרנט לאימות גיל. בשל מגבלות אילו אין לעשות היקש מן האיסורים החלים על טלוויזיה ורדיו אל האינטרנט. ההגנה על חופש הביטוי תלויה בפלטפורמה ובמאפייניה. לפיכך מידת חופש הביטוי באינטרנט שונה ממידת חופש הביטוי בערוצים אחרים.

הצורך בחקיקה שמתאימה לעידן המחשבים

ד"ר ויקטור ח. בוגנים, במאמרו "חוק המחשבים והתמודדות המשפט עם האתגר הטכנולוגי" טוען לשינוי גישתו של המחוקק, גישה חדשה זו מייתרת את הצורך לחוקק חוקים חדשים בתחום דיני המחשבים. לשיטתו מתבקש שינוי גישת מערכת המשפט לעולם המחשבים, כלומר: התאמת הנורמות הישנות לעידן המחשבים החדש. גישה זו בעלת פרשנות עמוקה ומתקדמת החושפת את תכלית החוק, גישה זו תאפשר להחיל נורמות ישנות על מצבים חדשים. מצבים חדשים בעולם טכנולוגי מתקדם, במיוחד במצבים בהם נדרשת הגנה על ערכים מהותיים, כמו: מידת החלת חופש הביטוי בפלטפורמות שונות.

השופט מיכאל חשין טוען שאין רגולציה כלל לסביבת האינטרנט. בעת חקיקת חוק התעמולה, בשנת 1959 רשת האינטרנט לא הייתה קיימת. לכן החוק אינו מטפל בסוגיות הנוגעות לתעמולת בחירות באינטרנט. נקודת המוצא המנחה את יושבי ראש ועדת הבחירות היא כי החוקים בחוק התעמולה אינם מתייחסים כלל לפעילות באינטרנט ולאכיפה באינטרנט, אלה רק למודעות בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה ועוד. נראה כי המחוקק התייחס להתפתחויות טכנולוגיות שונות אך נמנע מלהתייחס ספציפית לסביבת האינטרנט. באשר לאיתור זהות המפרסמים הכותבים במאמרם מציעים החלת חובת פרסום "תווית מידע" באינטרנט בפרסום ממומן בלבד.

פסק דין מהשנה האחרונה

ת"פ מדינת ישראל נ' לוי עוסק בביצוע עבירות פליליות, פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב. הנאשם התקין מצלמות אינטרנט במכון יופי אשר בו מבוצעים בין היתר טיפולי אסתטיקה לנשים בעירום מלא או חלקי וצפה בנשים. חוק המחשבים מטפל בעבירה זו בסעיפים 4 ו-5. כאמור חוק המחשבים מטפל בחדירה ל"חומר מחשב" שלא כדין ובחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. פרופ' מיגל דויש טוען שחוק המחשבים נותן מענה לכל עבירות המחשבים, הפרשנות לחוק היא דיספוזיטיבית ומספקת בהיבט האזרחי וגם בהיבט הנזיקי.

סיכום

העידן החדש דורש עדכונים בלתי פוסקים בכל מיני תחומים ובתחום המשפט בפרט. אתרי אינטרנט מהווים פלטפורמה עצומה למיליוני קוראים, צופים, חוקרים, מפרסמים וקונים. ומשום כך קם הצורך בעדכון והתאמה של הסדרים וחקיקה. כמו כן עולה שמידת חופש הביטוי שונה באינטרנט ממידת חופש הביטוי בפלטפורמות דומות אחרות. דבר נוסף, את חוק המחשבים ניתן לפרש פרשנות מרחיבה לפיכך ניתן מענה לרוב הסוגיות המתרחשות בסביבת המחשב.