• טל בן דוד

השיקולים המיוחדים בשלב הענישה על עבירות מחשב

עודכן: 15 באפר׳


האקר טל בן דוד קידום אתרים

עבריני המחשב ידועים עוד משנות החמישים, דומה שפשיעתם השתכללה כאשר הגיע האינטרנט והפך לתקשורת מידית כלל עולמית. תחומי פשיעה התפשטו למרחב הווירטואלי כמו: הימורים ופדופיליה, ונולדו תחומי פשיעה חדשים כמו: "חבלני מחשבים" (ונדליזם אלקטרוני) ופורצי מחשבים ("האקרים") הקרובים זה לזה עניינית ומעשית. ביצוע עבירות המחשב נעשות באמצעות כלים ווירטואליים, תיאוריים, ועולם מושגים שמגיעים מ"עולם אחר". עבודה זו מבקשת להתמקד בשלב הענישה על עבירות מחשב ולפרט את השיקולים המיוחדים והחדשים יחסית העולים לדיון בבתי המשפט אשר לרוב אינם מקבלים ביטוי בחקיקה.


א. השיקולים המיוחדים


הקלות של יישום עבירות המחשב

כאשר "האקר" פורץ למחשב אחר הוא אינו צריך לנסוע או לגעת פיזית, הוא יכול להגיע לכל העולם כאילו שאין גבולות גאוגרפיים. אין הדבר דומה לפריצה "רגילה" שבה הפורץ מגיע למקום שאותו הוא רוצה לפרוץ עם כלי פריצה כשפניו מוסווים. כאמור, בעבירות מחשב יושב האקר מול מחשב ב"קפה אינטרנט" בכל מקום שירצה ובכל זמן שירצה. הוא מבצע את העבירה מבלי לקום מהכיסא. החדירה למחשב אינה משאירה סימנים גלויים כמו: מנעולים שבורים או זכוכית שהתנפצה. עבריין מחשב כזה אינו חשוף לפגיעה באופן מידי. ביצוען של העבירות בעולם הווירטואלי מתבצע מרחוק בקלות ללא הפרעה, כאשר הסיכויים לתפוס את הפורץ הם קטנים.


התדמית והצורך בשינוי התדמית

האקר הוא אמיץ שחצה גבולות חדר לפנטגון, הצליח להביך את נאס"א וגרם לאף בי איי לבצע חקירה, זאת ועוד הוא סלבריטאי ומושא להערצה. העבירות שהוא ביצע אינן נתפסות בקרב הציבור כדבר עבירה, לפיכך את תפיסת הציבור צריך לשנות. בעניין בדיר נאמר שאין לראות את שלושת האחים כ-"גאוני מחשב" בעלי כישורי תכנות מחשבים אלא כבעלי יכולת ביצוע תחכום אופרטיבי לצורך מעשי נוכלות במחשבים ובמערכות טלפון.


הנזקים הישירים והעקיפים

בדומה לגניבות רכבים שגורמות לצורך באמצעי מיגון והעלאת מחירי הביטוח כך גם עבירות המחשב גורמות לפיתוח אמצעי מיגון והשקעה כספית באבטחת אתרי אינטרנט ומערכות מחשב. במדינות מתפתחות גוברת התלות בשימוש במחשבים. תלות זו יוצרת סיכון בשיבוש מערכות המחשבים בין אם עקב תקלה או בין אם עקב שיבוש המערכת בכוונה תחילה. כגודל הסיכון כך גם היא עלות הזנק. הנזק יכול להיות בתחומים שונים הוא יכול להיות נזק שאפשר למדוד את ערכו הכספי והוא יכול להיות נזק שהוא אינו ניתן למדידה כמו: בביטחון המדינה. הנזק יכול להיות להיות ישיר או עקיף. הנזק הישיר יכול להתבטא בהשבתת אתרי אינטרנט, ושימוש בסיסמאות של גולשים. והנזק העקיף יכול להתבטא בהשקעת כספי הציבור בהבטחה והגנה. למעלה מזה יכול להגרם נזק ולתדמיתה של המדינה.


ב. החוק והפסיקה


הדין הקיים

שאלת תחולת חוק המחשבים על עבירות שונות נתפס כאינו ברור מבחינת שאלת נקיטת פרשנות מרחיבה או מצומצמת. הפרשנות מרחיבה יכולה להביא למצב שבו פעולות טריוויאליות במחשב יחשבו כעבירה, לעומת זאת פרשנות מצמצמת לא תאפשר אכיפה וענישה על עבירות מסוימות.

לדוגמה: ס' 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995 "חדירה לחומר מחשב שלא כדין" פרשנות המושג "חדירה לחומר מחשב" נידונה רבות בפסיקה. בעניין בן שושן נכתבו דברי השופט טננבאום שנאמרו בת"פ 3047/03 מדינת ישראל נ' משה הלוי שלדעתו עדיף לעזוב את הניסיון להגדיר את המושג "חדירה למחשב" לדעת השופט טננבאום כדאי להכין רשימה של מצבים שקיום אחד מהם יחשב "חדירה למחשב". ברם פרופ' מיגל דוייטש אשר ליווה את תהליך החקיקה אומר שאין בעיה עם פרשנות המושג "חדירה למחשב" והכוונה היא: "פלישה בלתי מורשית לחומר המחשב של האחר".


הצורך בעדכון החקיקה

עבירה פלילית במרחב הקיברנטי היא שאלה מורכבת וסבוכה, החוק אינו מכסה את מגוון הסוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות, כמו כן נדרשת חקיקה עדכנית. היקף ההגנה בחוק אינו ברור בנוסף לא היו הרבה פסקי דין שמסייעים לפרש את תכליתו של חוק המחשבים, והספרות מעטה. בנוסף, צד ההגנה מנצל עובדה זו פעמים רבות ומקווה שלא יהיו בנמצא ראיות ישירות לביצוען של העבירות.

לעיתים נדרשת ענישה מחמירה אבל בתי המשפט נמנעים מליישם ענישה מחמירה לעברייני מחשב וזאת מכמה סיבות, ביניהן:

1. בעיני בתי המשפט בחור צעיר שפועל למען הוכחת יכולת טכנולוגית או פיצוח של מחשב מוגן ניראה כמו טיפוס אידיאלי.

2. הימנעות מענישה מחמירה על עבירות חדשות.

3. התחשבות בגיל הצעיר, בעבר הנקי, בשיקום וביכולת ההשתכרות העתידית. ועוד.


סיכום

בסיכום ניתן לומר ששלב הענישה בעבירות מחשב כולל בחובו שיקולים מיוחדים וחדשים במע' המשפט. שיקולים כמו: גילם הצעיר של עבריני המחשב, תדמיתם, בעיית איסוף הראיות, ומיעוט מספרן של ההנחיות לענישה מבית המשפט העליון.

עבירות המחשב גורמות לנזקים גדולים, הן חלק בלתי נפרד מהוויית האינטרנט ומחוויית חיינו. מע' המשפט בכלל והמשפט הפלילי בפרט אינם ערוכים להתמודד עם עבירות מחשב, והפסיקה קבעה שצריך להתחשב בשיקולים המיוחדים לעבירות המחשב ולעדכן את החקיקה.

6 צפיות0 תגובות