• טל בן דוד

הקשר בין סיווג שם מתחם לבין קביעת מידת ההגנה בעוולת גניבת עין

עודכן: 7 באפר׳


מבוא

רישום שמות מתחם מתבצע באמצעות רשמי משנה שהוסמכו ע"י איגוד האינטרנט הישראלי ופועלים בפיקוחו מבלי הסדרי חקיקה.[1] בפסיקה נקבע כי יש קשר ישיר בין שמות מתחם לסימני מסחר[2]. ותתכן התנגשות ביניהם.[3] מכאן נשאלת השאלה מהי מידת ההגנה שיש להעניק לשם מתחם בעוולת גניבת עין לאור העובדה שאין הסדרה בחקיקה?

[1] "איגוד האינטרנט הישראלי מפסיק את הרישום הישיר של שמות מתחם" איגוד האינטרנט הישראלי (25.07.2016) https://www.isoc.org.il/domain-name-registry/registry-updates/isoc-il-stops-the-direct-registration-of-domain-names [2] ה"פ 810/01 לשכת עורכי הדין נ' בן-דוד ואח' (מחוזי ת"א, 28.08.2003) (להלן: עניין בן-דוד) בעמ' 6. [3] הכנסת, מרכז המחקר והמידע "איגוד האינטרנט הישראלי ורישום שמות מתחם בישראל" (10.07.2002) בעמ' 6.


הגדרת שם מתחם מאפייניו וייחודו

שם מתחם הוא כתובת באינטרנט. רישום שם מתחם מקנה לבעליו זכות בלעדית וייחודית להשתמש בו בדומה לזכות ולשימוש בסימן מסחר רשום, הוא משרת את בית העסק ומהווה ערך מסחרי וכלכלי. עם זאת פעולת רישום שם מתחם אינה מעידה על כך שהוא בר תוקף ושבפעולת הרישום קנה לו בעליו את זכות השימוש הבלעדית על פי חוק, היות ושם מתחם יכול להיות נגזר מסימן מסחרי רשום.[1]

[1] עניין בן-דוד, לעיל ה"ש 2, בעמ' 8.


יסודותיה של עוולת גניבת עין

מהות עוולת גניבת עין[1] היא בהגנה על המוניטין של עסק, ובהגנה מפני הטעיית הציבור.

הוכחת קיומה של העוולה נעשית בשני שלבים: בשלב ראשון וכתנאי מקדים התובע צריך להוכיח היטב ששם המסחר מזוהה עימו, כלומר נדרש להוכיח מוניטין. בשלב השני: בית המשפט צריך לקבוע אם נעשתה הטעיה בקרב הציבור.[2] לצורך כך נקבעו מבחנים בפסיקה, המבחנים הם: 1. המבחן המשולש: המראה והצליל, סוג הטובין וסוג הלקוחות, ומבחן שאר נסיבות העניין. 2. המבחן האובייקטיבי לבחינת קיום "חשש סביר" להטעיית הציבור.[3] דיני קניין רוחני החלים על סימני מסחר הם הדינים שחלים לגבי עוולת גניבת עין.[4]


שם מתחם – סיווג, זכויות והיקף ההגנה

על פי הפסיקה לשם מתחם מייחסים ערך מסחרי וכלכלי רב כמו שמייחסים לשם מסחר, כמו גם את הדין וההלכות שהתפתחו בפסיקה להגנה: 1. זכות בלעדית וייחודית לעשות בו שימוש עסקי. 2. מניעת אנשים אחרים מלהשתמש בו ולגרום להטעיה.[5] "ההלכות הנוגעות למבחני ההטעיה בדיני סימני המסחר יפות הם גם לתחום של גניבת עין"[6] מכאן שהבחנה וסיווג שמות מסחר תקפים גם לשמות מתחם באתרי אינטרנט, לרבות הזכות להגנה על פי סיווגם[7]: שמות גנריים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים, ושמות שרירותיים או דמיוניים.[8] כאשר שמות דמיוניים ושרירותיים זוכים להגנה הכי גבוהה ושמות גנריים זוכים להגנה מצומצמת ומוגבלת. אולם כאשר נדרש לקבוע בדבר קדימות בתוקף ובזכויות שם המסחר המעוגן בחוק גובר על שם מתחם.[9]


סיכום

בסיכום אפשר לומר שמידת ההגנה בעוולת גניבת עין היא ביחס ישיר לסיווג השמות בין אם הם שמות מסחר ובין אם הם שמות מתחם. את המבחנים לקביעת מידת ההגנה לשם המתחם הווירטואלי הפסיקה השאילה או אימצה מעולמו של שם המסחר ה"ארצי" (earthly).

במסגרת הסיווג והתנאים המקדמיים לקביעת מידת ההגנה יש להביא בחשבון את עצם העובדה ששם מתחם אינו מעוגן בחקיקה, שהוא יכול להיות נגזר, לכן ההגנה על שם מסחר תמיד תגבר.

[1] לשון ס' 1 (א) לחוק חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999. "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר". [2] ה"פ (מחוזי ת"א) 317/01 הורים וילדים מוציאים לאור בע''מ נ' חברת צעד ראשון - קשר ישיר לאם ולילד בע''מ (נבו 19.11.2003) (להלן: עניין הורים וילדים) בעמ' 10. [3] עניין הורים וילדים, לעיל ה"ש 6, בעמ' 6. [4] ת"א 7698-06-18 קבוצת חיפה קריות נט בע"מ נ' ניוזים בע"מ (נבו 2.1.2019) (להלן: עניין קבוצת חיפה נ' ניוזים) בעמ' 5. ראו את דברי השופט ד"ר א' גרוניס. [5] עניין בן-דוד, לעיל ה"ש 2, בעמ' 5. [6] עניין קבוצת חיפה נ' ניוזים, לעיל ה"ש 8, בעמ' 6. הוזכרו דברי השופט גרוניס ברע"א 10804/04 Prefetti Van Melle Benelux B.V נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פ"ד נט(4) 461 (2005), בס' 16 לפסק דינו. [7] עניין הורים וילדים, לעיל ה"ש 6, בעמ' 7 בפס' 31. [8] עניין קבוצת חיפה נ' ניוזים, לעיל ה"ש 8, בעמ' 5. [9] עניין בן-דוד, לעיל ה"ש 2, בעמ' 8.

0 צפיות0 תגובות