• טל בן דוד

הבחירה חופשית - דטרמיניזם בראי היהדות והמדע

עודכן: 7 באפר׳


שאלת הבחירה החופשית היא שאלה מתחום הפילוסופיה, לפי תפיסה זו ביכולתו של אדם לבחור את דרך התנהגותו והחלטותיו מתוך רצון חופשי.

הדטרמיניזם היא השקפה פילוסופית, לפיה לכל דבר יש סיבה. החלטות ומעשים נקבעים בעקבות אירועים קודמים, כל דבר ביקום הוא סוג של אבן דומינו.


שאלת הבחירה החופשית אל מול הדטרמיניזם מעלה השערות רבות ונחקרת בתחומים שונים: ביהדות, בפסיכולוגיה, בכלכלה, במדע ועוד.


קבלתי רשימת מקורות בתחום היהדות ברובה. התחלתי לחקור מתקופת התנאים, ככל שהתקדמתי בסדר הכרונולוגי, הגעתי לתקופת האחרונים בה נכללים הוגי דעות ותחומים חדשים ומרתקים, בהם מצאתי את אותה השאלה, על כן הבאתי "טעימה" גם מתחום ההיסטוריה, הטכנולוגיה והמדע.


רבי עקיבא, יוסטינוס מרטיר - תקופת התנאים

ביהדות, על פי ממצאים, עלה קונפליקט לוגי זה בתחילת האלף הראשונה, בתקופת התנאים, המתאפיינת בהופעתם לראשונה של ביתי המדרש ו"תלמידי חכמים".


רבי עקיבא מעלה את הפרדוקס:"הכל צפוי והרשות נתונה", שמשמעותו: אלוהים יודע הכל מראש ובוא זמנית ניתנת לאדם אפשרות בחירה. (ניתן להניח שסוגית הבחירה החופשית היתה אחת המחלוקות בין רבי עקיבא לאלישע בין אבויה). אומר התנא רבי עקיבא רשות הבחירה נתנה לאדם והוא אחראי למעשיו ואלוקים צופה בו ממעל ולפניו הוא עתיד לתת את הדין.

במקביל לרבי עקיבא, יוסטינוס מרטיר מפרש את הציווי לקיום המצוות כעונש שתפקידו להרחיק את היהודים העיקשים ממעשים רעים. ללא אפשרות בחירה. יוסטינוס מרטיר טוען שלראשונה הייתה תקופה של "צדיקות" השייכת לאדם, הבל, חנוך, נח ומלכי צדק, בתקופה זו לא נדרש "עונש המצוות" שמטרתם להחזיר את היהודים ל"דרך הישר". הוא טוען שעל היהודים לקיים את "עונש המצוות" שהן מוגבלות לזמן ולמצב מסוים (למשל יום השבת), בניגוד לחוקי הטבע. גישתו מבוססת מפסוקים מספר יחזקאל כ', ברוח הדברים:"...וימרו בי ולא אבו לשמע אלי..."


האמוראים, ר' חנינא - תקופת האמוראים

האמוראים היו קיצוניים בדעותיהם ואף על פי כן, לא הייתה להם עמדה חד משמעית בין שני העקרים: השגחה וחופש הבחירה. ר' חנינא אומר: שאין לאדם לסמוך על מזלו או על ההשגחה, וכן השגחת שמים אינה ניתנת לכל אדם במידה שווה.


רס"ג - תקופת הגאונים

רס"ג מתייחס לשאלת הבחירה החופשית בספרו "אמונות ודעות": "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - ההתרחשויות שקורות הן מן השמים, מלבד יראתו של האדם.

המצוות הן אמצעי שנתן לנו אלוקים על מנת שנוכל להגיע אל "הטובה השלמה" עלינו לשמרן ולעשותן והן מן המופתים השייכים לנביאים - אומר רס"ג על ציווי ה' לקיום המצוות: כי הוא טוב ורוצה להיטיב לברואיו.

על יכולתו של ה' להביא את האדם אל "הטובה השלמה" בלי צורך להכביד עליו עם המטלות בקיום המצוות, הרס"ג מסביר: שה"טוב" בזכות המעשים הוא כפול מן הטוב.

הבריאה נעשתה במילים ויצירתו של ה' נעשתה מאין, ונגלה אלינו ללא נראות או מאמץ פיסי, מכך נובע שבקשת התיקון שלו אל האדם תהיה על ידי מילות הבטחה ואיום מנגד ולא בגרימת כאב פיסי, למרות שלעיתים הוא מעניש בכאב פיסי. אם בני האדם היו מקיימים את המצוות בגלל פחד מכאב פיסי, ללא אפשרות הבחירה, בדרך זו בטלים השכר והעונש, ואין טעם לניסיונם בעולם התיקון.


אבן פקודה, רש"י, רמב"ם, רבי יוסף אלבו - תקופת הראשונים

ר' אבן פקודה אומר: האדם צריך לפעול לפי מידת האפשרות לביצוע המצוות אשר יש לו באופן אישי, אבל הוא לעולם לא יכול לדעת אם הוא פועל מתוך בחירתו או בגלל יד מכוונת או גזרה אלוהית. כך אומר "השכל" בדו שיח עם "הנפש" בספר חובת הלבבות.


אומר רש"י: בני ישראל הסכימו מתוך בחירה לקבל את התורה ואת מצוותיה. בחירתו של עם ישראל הצילה את שאר העמים והעולם כולו. מטרת בריאת העולם היא התורה ומצוות, ובזכותם העולם קיים.

על פי רש"י קיים קשר אהבה גדול ומיוחד בין ה' לעם ישראל, רש"י מרבה לפרש ולהדגיש את עוצמת קשר האהבה עם כל מיני דימויים מעולם הרגש כגון: "חתן וכלה", "בניו של הקדוש ברוך הוא", "משל לשני אחים". ואנחנו, כאמור, מקיימים את דבריו ומצוותיו מתוך אהבה.[3] "ואהבת את ה' אלוהך בכל לבבך"


הרמב"ם, מסרב לגישת הדטרמיניזם על פי הרמב"ם יכול האדם לעשות מעשיו על פי רצונו. על פי משנתו, אין כפיה ואין גזירה על האדם לנהוג בדרך מסוימת, כל מהלכי מעשיו הם ראשית מקור רצונו ובחירתו. הכל נמסר לנו, נוכל לבחור ללכת בדרך שנחפוץ, הבחירה בין מעשים טובים לרעים בידינו היא.

הרמב"ם בכתבי "מורה נבוכים" מציג חמש דעות בעניין ההשגחה האלוהית. הדעה החמישית מיוחסת לפירוש דעת תורת ישראל בה האדם בוחר ועושה כל מה שביכולתו, שבטבעו, שברצונו, כך גם בעלי החיים. וכל הרעות והטובות הפוקדות את האדם ואת בעלי החיים כיחידים או ככלל הן מתוך דין צודק ללא עוול כלל. ודין אלוקים הוא אישי על פי מידת היכולות והמעשים. "...אם עשה טובה מטיבין לו אם עשה רעה מריעין לו"

בספר מורה נבוכים נכתבו השאלות: אם כוונתו של אלוהים שנקבל את התורה כמו שהיא ונקיים את כל ציוויה, למה לא נתן לנו אלוהים את היכולת לקבלה ולבצעה תמיד? למה צריך שהוא ייטב לנו כשאנחנו מצייתים לו ומעניש כשאנחנו חוטאים לו? למה לא עשה שהמעשים הטובים וההימנעות מהעברות יהיו בנו כתכונה ונטייה טבעית? עונה הרמב"ם: שאין האל משנה את טבע האדם בדרך של נס. "...מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצוותי כל הימים, למען ייטב להם ולבניהם לעלם" מכאן בא הדין. הגמול והעונש. והכל על פי מעשינו.


ר' יוסף אלבו' אומר: שלושה פנים למעשים של האדם: מעשים מתוך בחירה מוחלטת, מעשים שהם הכרח ציווי, ומעשים המורכבים בו זמנית מבחירה והכרח. הוא אומר כי שכלו של האדם מוגבל ואינו יכול לראות את מטרת הטוב כאשר למראית עיין אלוקים עשה רע. "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המות, ואת הרע. אשר אנכי מצוך, היום, לאהבה את ה' אלוהך, ללכת בדרכיו, ... ואמר: ובחרת בחיים" לפי פסוקים אלה נראה כי אפשרות הבחירה קיימת. הבחירה בין טוב או רע, חיים או מוות.


הרב סולובייצ'יק, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', עמנואל ליפשיץ, פרופ' יובל נח הררי – תקופת האחרונים

הרב סולובייצ'יק מבחין בין שתי גישות, שני טיפוסים: "איש ההלכה" ו"איש הדת". שניהם קיימים ולגיטימיים. ההבחנה בין "איש ההלכה" ו"איש הדת" היא מן הגישה והיחס אל ההלכה. "איש הדת" נוהג בהלכה כציווי והוא כפוף לה. "איש ההלכה" גישתו הפנימית היא שמיעה לעקרונות המוסר וההלכה באופן כללי, כחלק בלתי נפרד מהווייתו, תודעתו ומן הטבע, ואין הוא מגלה כל עניין בקיום מצוות על פי ציווי. מכאן, שאין דרך אחת נכונה המותווית לאדם אפילו לדרך קיומם של המצוות החשובות, צורת קיום המצוות היא על פי בחירה אישית.


פרופ' ישעיהו ליבוביץ' טען שהבחירה החופשית היא מתוך החופש התבוני. בנוסף טען כי כבוד האדם בא לידי ביטוי במידת עצמאותו וחופשיותו והם ערכים עליונים, להבדיל ממקומם של היצרים הטבעיים וסיפוקם הבאים מתחום הדטרמיניזם. עצם קיום המצוות לטענתו הוא מתוך בחירה חופשית ורצון טהור, ומתוך שכך חלה על האדם חובת הבחירה לקיים את המצוות, ומתוך פרקטיקה זו ורק על ידי קיומה קונה האדם את מעמדו אצל האלוהים. מבחינת ליבוביץ ה-"אני" הוא ערבוב וחוסר סדר ברצונות, יצרים, מאוויים, מחשבות משתנות, ורק על ידי קיום המצוות שהן למעשה חוקים ופעולות העושות סדר. וזו אחת ההבדלות של האדם מן הבהמה. עצם קיומן של המצוות היא הבחירה הטובה, ומעשה המביע את אמונתו של האדם באל וקבלת הדת כחובה ומימושה על ידי העשייה.


עמנואל ליפשיץ כותב שאפשר בעזרת תיאוריית הקוונטים להוכיח שחלק גדול מן העולם מתנהל בניגוד לתפיסה הדטרמיניסטית. תיאוריה נוספת: "עקרון אי - ודאות" העוסק במדידת חלקיק בודד במרחב, מחקר זה מוכיח כי לא ניתן לצפות בוודאות את מהירותו ודרך התקדמותו. תנועת החלקיק ב -"עקרון אי –ודאות" ותנועת העולם בתיאוריית הקוונטים מוכחות כתנועות רנדומאליות.


בתחום המדע, חוקרים את שאלת "מותר האדם מן הבהמה" מתוכה נגזרות שאלות מהותיות לעניין שיפוט ומוסר, ערך האדם, חופש הרצון ויכולתו העצמאית של האדם בבחירה. כשמסור חשמלי מתקלקל אנחנו מתקנים אותו - מה דינו של אדם שנוהג באופן לא מוסרי? האם עלינו "לתקן" אותו? לשפוט ולהעניש? ומה פירוש: פעולה ללא אחריות?

בארצות הברית, כממצא מדעי קביל בבית משפט, נתבצעו סריקות מוח שמטרתם הייתה לקבוע האם פעולתו של הנאשם נעשתה מתוך בחירה, מודעות ואחריות.

נושאים כמו: "מנגנונים תאיים של למידה והבסיס הביולוגי לאינדיווידואליות", "שפה, מחשבה, מזג" "נוירובילוגיה של קבלת החלטות" ... צוברים תאוצה רבה.


פרופ' יובל נוח הררי טוען שההיסטוריה אינה דטרמיניסטית. בדרך כלל אין הסבר למה הדברים קרו כך ולא אחרת. המצבים שנקלעו אליהם בני האדם בפועל אינם האפשרות הטובה ביותר. אין עדות ולא ניתן להוכיח שדרך או תרבות או דת מסוימת הצליחה יותר והטובה פחות נעלמה. אין הגדרות וקשה לענות מה טוב לבני אדם ומה רע לבני אדם. כיום בעידן האינטרנט ואתרי האינטרנט, הבינה האנושית, וההנדסה הביולוגית אפשר להתערב ברמת ה - DNA של האדם: לרפא מחלות, ליצור סופרמנים, להקים לתחייה את הנאנדרטלים מלפני 30,000 שנים, לשלב איברים מכאניים עם איברים ביולוגיים, לשנות יכולות מוחיות כמו: חוכמה, זיכרון, רגשות, דחפים ורצונות אשר ישפעו על בחירותינו באופן חד משמעי.

עירבוב של חומרים גנטיים יוצרים יוצרים בעלי חיים חדשים בעלי תכונות והתנהגויות חדשות. אנחנו בעצומה של מהפכה טכנולוגית מדעית קוסמית שתשנה את צורתו של ההומוספיאנס בכל ההיבט אפשרי.


בתחום המשפט דנים כיום בשאלת זכות הפרט והבחירה החופשית בעניין קריאת הקוד הגנטי. למשל: האם חברת ביטוח תוכל להגדיל את אחוז הפרמיה אם היא תדע על פי קוד גנטי שיש סיכוי לאדם לחלות במחלה? האם ניתן לתבוע מעסיק שהעדיף עובד אחר בגלל תכונות ב DNA שמתאימות יותר לפרופיל התפקיד הנדרש?


סיכום


עבודה זו דנה בשאלת הבחירה החופשית – דטרמיניזם והנושאים הנגזרים מהם, בתוספת דעתי האישית.


כתבתי על סוגיית הבחירה החופשית והדטרמיניזם ביהדות ובמדע עם מעט מזער פרשנויות ודוגמאות על פי המקורות שקבלתי ועוד הוספתי על פי הבנתי.


הצגתי את גישותיהם של חכמים, הוגי דעות ופרשנים לפי סדר התקופות.

הסתבר לי שבאלפיים שנים האחרונות עסקו בשאלת הבחירה החופשית והדטרמיניזם הדתי גדולי הפילוסופים וחכמי התורה. דנו בבעיה מוסרית גדולה וסתירה מניה וביה: אלוהים כל יכול בעבר, בהווה ובעתיד מול אפשרות הבחירה החופשית של האדם שנתנה על ידו, וכתוצאה ממנה מידת השכר והעונש.


למדתי, שהגישה הדומיננטית ביהדות היא גישת הבחירה החופשית. רובם המכריע של חז"ל בדעה זו למעט הרח"ק הטוען שהבחירה החופשית נמנעת מן האדם.


אסיים בנימה אישית ובשאלה מתוך הדטרמיניזם הביולוגי: האם מפת הגנום האנושי תפתח בפני אפשריות בחירה? התשובה היא: כן. אין סוף אפשרויות בחירה בתחומים שונים, חדשים ומוזרים. מכאן נשאלת השאלה: האם מפת הגנום האנושי היא חלק מהדטרמיניזם ביולוגי-טכנולוגי? כדי לתת תשובה אצטרך לחזור לתחילתה של העבודה :)

4 צפיות0 תגובות