דיני יושר במשפט העברי

ועשית הישר והטוב

הלכה זו ניתנת לכפייה. חלה על שני מקרים ספציפיים: תקנה ראשונה: דינא דבר מצרא - דין בין המיצר - דין זה חל במקרה של מגרש או דירה או חנות כל דבר שיש בוא גבול בין שני מתחמים, ולאחד הצדדים שייך מתחם אחד, והוא מעוניין לרכוש את המתחם השני מעבר לגבול. על פי החוק הישראלי אין עדיפות לשכן הגר בסמוך. לפי בית הדין הרבני הנוהג על פי ההגינות והיושר תנתן לשכן קדימות ועדיפות לרכישה, ובמקרים מסוימים יחייב אנשים כבר רכשו להחזיר את הנכס לטובת השכן, בלי לפגוע בהם. תקנה שניה: שומא הדר לעולם - שומר חוזרת לעולם - במקרה שאדם לווה כסף וניתן ערבון כנגד ההלוואה, הערבון נפדה כי האדם לא הצליח לפרוע את ההלוואה בזמן. בית הדין הרבני יתחשב ברגשות סנטימנטליים של הלווה לנכס, באינטרסים הראשוניים ובצדק יכול לכפות להחזיר את הערבון ללווה - לעולם.

לפנים משורת הדין

"אשר יעשון" - מכאן הלכת לפנים משורת הדין. היא מתקשרת לנורמות מוסריות גבוהות יותר. כדי לקיים את הלכת  "לפנים משורת הדין" צריך להבין קודם את הנורמה. אדם יכול להיות "פטור" במצבים מסוימים אבל כדי להיות אדם טוב יותר ומוסרי יותר הוא "לפנים משורת הדין" מבצע מעשה ומקריב מעצמו למרות שלא היה חייב - אדם זה הוא החריג, בהיתר. הוא חוזר אל הנורמה, חוזר אל הכלל, בכפיה או מרצון טוב ומבצע אותה. ישנה מחלוקת בנושא כפייתה של הלכה זו. לפי גישת חכמי ספרד זוהי נורמה שאינה ניתנת לאכיפה. בין חכמי אשכנז זוהי נורמה שניתנת לכפיה בהצבת סייגים - כפיה יותר "רכה" שיכולה לבוא לידי ביטוי בהתרחקות חברתית ובהפעלת לחץ.

פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים

מצבים בהם החוק פוטר אבל הבעיה המוסרית עודנה קיימת. מצבים בהם ישנה פרצה בחוק ונגרם נזק באופן עקיף. בגלל הצדק, היושר והבעיה המוסרית ה - "שמים" אינם פוטרים, וזו בעיה גדולה בקרב אנשים דתיים שמאמינים באלוקים. אדם יכול להיות מוכרז כפטור מדיני החוק היבש אבל נשאר חייב בדיני שמיים בגלל בעיה ביושר, במוסר ובהגינות עד שיחזיר ויפרע את חובו. אומר מאירי מחכמי צרפת: אדם שאמרו עליו שהוא חייב בדיני שמים, הוא פסול לעדות ומוגדר כגזלן עם כל המשתמע מכך, למשל: עדותו פסולה בבית המשפט. הלכה זו אינה ניתנת לכפיה.

המקרה שלי: 

בעלת עסק לבנייה וקידום אתרים בנתה וקידמה אתר בגוגל ללקוח. עבודת קידום האתר כללה בין היתר: בניית שלושה "דפי נחיתה" עבור פרסום ב - "מודעות גוגל". סוכם כי בניית "דפי הנחיתה" כלולים במחיר בהנחה כי "דפי הנחיתה" יבנו באותה הטכנולוגיה ויאוחסנו באותו השרת של אתר האינטרנט כך שלא יהיה צורך בתשלום נוסף עבור שרת נוסף. וכך היה, נבנו "דפי הנחיתה". אחרי שלוש שנים הלקוח דרש לבנות מחדש את "דפי הנחיתה" בטכנולוגיה אחרת, בנפרד מאתר האינטרנט, בטענה שטכנולוגיה זו, שהוא רוצה, יותר טובה. העבודה נעשתה. הלקוח סירב לשלם על עבודה כפולה ואחסון בשרת אחר, בטענה שבנייתם כלולה במחיר. במקרה זה ניתן להחיל את הלכת  "פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים". הלקוח פטור בדיני אדם כי ההסכם ביניהם כלל בנייה ואחסון "דפי נחיתה", אבל ברגע שדרש בנייתם מחדש על פי רצונו ודעתו לבעלת העסק נגרם נזק כספי בתשלום על אחסונם ופי שניים זמן בעבודת בנייתם. הלקוח חייב בדיני שמיים עד שישלם עבור בנייתם בשנית, ועבור אחסונם בשרת נוסף.