top of page
  • תמונת הסופר/תטל בן דוד

בית המשפט אינו ״חותמת גומי״ – השיקולים של בית המשפט בטרם יחליט אם לקבל או לדחות הסדר טיעון סגור

עודכן: 13 באפר׳



הסדר טיעון

 

מבוא 

הסדר הטיעון הוא שלב חלופי בסדר ההליך הפלילי האדוורסרי המסורתי, הוא מייתר את שלב בירור העובדות, את שלב ההרשעה או הזיכוי, והוא יכול לייתר גם את שלב הענישה.[1] הוא הסכם בכתב בין פרקליטות המדינה או התביעה המשטרתית לבין הנאשם, הכולל את האישומים, העובדות, העונש, ונושאים אחרים המשפיעים על תוצאות המשפט.[2] הסכם זה יכול שיובא לבית המשפט כחלופה החל משלב הגשת כתב האישום עד לשלב גזרת העונש, כלומר בכל שלב משלבי ההליך הפלילי.[3] נמצא שהליך הסדר הטיעון מחליף את הליך המשפט הפלילי המסורתי ביותר מ-90% תיקים בישראל.[4]  


הסדר טיעון מהווה הסכמה בין הצדדים לכך שהנאשם מצידו מודה בעובדות המיוחסות לו, לרוב הוא מודה בחלק מהן[5], והמדינה מצידה תתקן את כתב האישום כך שתביא להקלה בעונשו של הנאשם.[6] ברוב המקרים הנאשם יוצא נשכר כתוצאה מהסדר הטיעון, וההפסד ניכר בעניין הצדק ועשיית הצדק כערך מוחלט.[7] 


הסדר הטיעון החל מכורח המציאות, בתחילת דרכו הוא הוחבא מתחת לפני השטח, לאחר כמה עשורים הפך מעמדו לחשוב ומשמעותי במשפט הפלילי בארה״ב, בריטניה, בישראל, ובמדינות נוספות בהן נהוג המשפט האנגלו-אמריקני.[8] לפני כחמישים שנים כינה אותו השופט לנדוי ״הכרח לא יגונה״.[9] לאחר מכן הוא הוכר כבעל תפקיד מרכזי לאכיפת החוק המשתלב בשיטת המשפט האדוורסרית.[10] 

הסדר טיעון מעורר בעיות ושאלות מהותיות בתחום המשפט הפלילי. על כף אחת של המאזניים: מעמדו, חשיבותו ויתרונותיו של הסדר הטיעון, על הכף האחרת האינטרס הציבורי ובקורת בית המשפט.[11] מכאן נשאלת השאלה מה הם השיקולים המנחים את הבית המשפט בבואו לבחון את העונש שהוסכם בין הצדדים בהסדר טיעון סגור.

מוסד הסדר הטיעון ממעוף הציפור

 

בית המשפט מעניק לפרקליטות סמכות רחבה ומכבד את החלטתה לקיים הסדר טיעון, וכן הוא מאפשר לה שיקול דעת רחב בעריכת פרטי ההסדר.[12] הפרקליטות אמונה על האינטרס הציבורי.[13] עם זאת בית המשפט אינו פטור מלבחון את שיקוליה, עליה להסכים להסדר טיעון ראוי ומאוזן.[14]

כאמור מוסד הסדרי הטיעון מרכזי וחשוב בשיטת המשפט הישראלית, עם זאת הוא אינו מוסדר בחקיקה.[15] ישנם הוראות לעריכת הסדר טיעון שנכתבו על ידי פרקליט המדינה שתפקידן לסייע ביצירת מדיניות אחידה בעבודת פרקליטות.[16] עם התחזקות הסדר הטיעון במערכת המשפט התפתחו מודלים שונים בניסיון להתאימו למערכת דינים: ״המודל החוזי״, ״מודל השלטוני״, ו-״מודל חוזה רשות״.[17] ישנו גם מודל הסדר טיעון ״פתוח״ שבו הצדדים אינם מסכמים על העונש, ומודל הסדר טיעון ״סגור״ שבו הצדדים מגיעים להסכם מלא הכולל גם את העונש.[18] 


יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר טיעון

יתרונותיו של הסדר הטיעון עולים על חסרונותיו, הן מצד הנאשם והן מצד האינטרס הציבורי. [19]  אציין אותם בקצרה כפי שנלמדו בשיעור.

היתרונות: 

·      סיום מהיר של המשפט, הקלה במתח נפשי ובעינוי הדין. ידיעה מוקדמת של תוצאת המשפט, הקלות בעונש, הקלות בסעיפי העבירות או בעובדות וחיסכון בהוצאות.              

·      הודאתו של הנאשם תורמת לשיקומו.

·      חיסכון במשאבים לניהול ויישום המשפט, מניעת קריסת מערכת המשפט עקב מספר רב של דיונים, והתמקדות בית המשפט במקרים מורכבים.  

·      מתייתר הצורך בשמיעת עדויות קשות של נפגעי עבירה, של אזרחים, שוטרים ומומחים.    

החסרונות:

·      ויתור על בירור מעמיק וכתוצאה מכך פגיעה בכבוד חיי אדם.

·      ויתור על חיסיון מפני הפללה עצמית, הזכות לחקירה נגדית, והזכות להתגונן.

·      "בעיית החף" - נאשמים לרוב מעדיפים וודאות בעונש והליך קצר וכתוצאה מכך מורשעים חפים מפשע.

·      הצדק מופר, מידת ההרשעה והעונש הופכים להיות תלויים בכישרונותיהם ובכישורי ניהול משא ומתן של הסנגורים ושל התובעים – פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.

·      פגיעה ב"עקרון ההלימה" המהווה אבן יסוד של החוק. עקב ההפחתה בעונש נוצרת פגיעה גם ביסוד ההרתעה. [20]


שיטת המשפט ותפקידו של בית המשפט

בשיטה האדוורסרית המקובלת הצדדים נוקטים בגישה לעומתית בפני בית המשפט, לעומת שיטת הסדר הטיעון שבה הצדדים מנהלים משא ומתן מחוץ לבית המשפט, הם מגשרים בין הפערים שביניהם, הם מגבשים עמדה משותפת ומביאים אותה לאישור בית המשפט.[21]

בית המשפט מבהיר לנאשם שהוא אינו קשור בהסדר ואינו צד לו, ושאינו מחויב לקבל את ההסדר הטיעון.[22] בפועל רק במקרים שיש בהם חוסר סבירות קיצוני במידת העונש יפסול בית המשפט את הסדר הטיעון.[23]

כמו כן בית המשפט מוודא שההודית הנאשם בעובדות המיוחסות לו נמסרה מרצונו.[24] ונותן הזדמנות לנאשם לחזור בו מהודאתו.[25] משניתנה ההודיה בבית המשפט, הנאשם אינו יכול לחזור בו מהודאתו, גם אם מידת העונש אכזבה את ציפיותיו לפי ההסכם, אלה רק בנסיבות חריגות.[26]

תפקידו המובהק של בית המשפט הוא בהרשעה ובענישה.[27] לאור הסמכות שניתנה לו בחוק.[28] על פי השיקולים והעקרונות המנויים בתיקון 113 [29]  וביניהם: עקרון ההלימה, מתחם העונש ההולם, הגנה על שלום הציבור, ועוד. יש הטוענים שהעקרונות המנויים בתיקון 113 אינם רשימה סגורה ושיש שתי הצדקות נוספות לשם חריגה ממתחם העונש הולם: למען הצדק ולצורך הסדר טיעון.[30]   


ביקורות שליליות על הסדר הטיעון

בקורת אחת היא על מעבר למודל של לחימה בפשיעה שבו ישנה ההפרה של זכויות נאשמים וחוסר הלימה בין העבירה לעונש לטובת סיום מספר גדול יותר של תיקים פליליים. בקורת שניה היא ״בעיית החף״ שבה חפים משפע נאלצים להודות כדי לקצר תהליכים.[31] ומכוון שהם חוששים מעונש חמור יותר בהליך המלא מאשר זה המוצע להם בהסדר.[32] בקורת שלישית היא שעבריינים מקבלים עונשים קלים מדי בגלל הסדר הטיעון. בקורת רביעית היא על יצירת הפליה ואכיפה סלקטיבית, שמשמעותם פערים גדולים במידת העונש, כמו במקרים שבהם ״כל הקודם זוכה״ - הפושע המרכזי מקדים את שותפו, הופך לעד מדינה, ובגלל הסדר הטיעון יוצא בעונש מופחת בהרבה או ללא עונש כלל לעומת שותפו לפשע.[33] 

השיקולים המנחים את בית המשפט בטרם יקבל או ידחה הסדר טיעון סגור

אישור הסדר טיעון מעורר שאלות מהותיות, ומחלוקות בין השופטים בפסקי דין שונים, היות והוא כולל גם הסכמה בין הצדדים על רכיב העונש.[34] לדוגמה: לשופט גולדברג ולשופט מצא היו גישות שונות. לפי גישת השופט גולדברג צריך לדחות הסדר טיעון כאשר קיים פער משמעותי בין העונש שהסכימו עליו הצדדים, לבין העונש שבית המשפט היה מטיל בהתאם לנסיבות שהובאו לפניו. מנגד, לפי גישת השופט מצא, השאלה היא לא בפער בין העונש המוסכם לבין העונש אלמלא לא היה הסכם, אלה בשאלת השיקולים המנחים את התביעה ביחס לעניין מסוים בבואה לגבש הסדר טיעון ומידת פגיעתה במדיניות הסדר הציבורי. על אף ששופטים לאורך ההיסטוריה היו חלוקים ביניהם ואחזו בגישות שונות, כולם הסכימו שבית המשפט אינו לוקח חלק בהסכם, הוא עצמאי, הוא מעל ההסכם, ועליו מוטלת האחריות המשפטית והמוסרית לקבוע את מידת העונש.[35]    

גישת האיזון בשלב גזרת העונש

בעניין פלוני[36] התקיים דיון על החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות הסדר טיעון שבו היה מוסכם עונש מופחת באופן ניכר מהעונש ההולם את העבירה, בית המשפט המחוזי פעל על פי גישתו של השופט גולדברג (לעיל). בית המשפט העליון דחה גישה זו, הוא קיבל את הערעור וגזר את העונש המופחת שהוסכם עליו בהסדר הטיעון. השופטת ביניש, בשם הרכב של תשעה שופטים קבעה כי בזמן ההחלטה אם לאשר הסדר טיעון שמוסכם בו הקלה משמעותית בעונש, צריך לבדוק לא רק את ההתאמה בין המעשה לחומרת העונש אלה גם שורה של שיקולים נוספים.[37] וכן את ה-״נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה״.[38] גישה זו היא ״גישת הטיעון״ או ״גישת האיזון״ שנקבעה כהלכה הקובעת, לפי גישה זו בית המשפט צריך לבחון אם קיים איזון נכון בין טובת הנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם לבין תועלות האינטרס הציבורי.[39] 

כאמור בחינת שיקולים רבים נדרשת ליישומה של ״גישת האיזון״ ביניהם:  הנסיבות האישיות של הנאשם, שיקולי מדיניות הענישה, ויתורי הנאשם, הקשיים הצפויים בניהול המשפט, כמו הקושי בזימון הרבה עדים או עדים שנמצאים בחו״ל, את הצורך לתת הקלה לנפגעי העבירה ולחסוך להם את הקושי הנפשי והפיזי במתן עדות. וכן השיקולים לטובת האינטרס הציבורי: הידיעה המוקדמת, חיסכון בזמן שיפוט, חיסכון בכוח אדם של הפרקליטות והמשטרה ושאר משאבי התביעה. וכן שיקול משמעותי נוסף לבית המשפט הוא ציפיותיו של הנאשם בשל הודאתו, ויתוריו על זכויות יסוד, ויתורו לחקירה נגדית, וויתורו על הסיכוי לזכות בזיכוי.[40]     

שיקול נוסף הוא עצם קיומו של הסדר טיעון, בשל יתרונותיו, חשיבותו ומעמדו. כדי להגשים את האיזון הראוי, בית המשפט צריך לפעול כמי שעניו פקוחות ולא ללכת בצורה עיוורת אחרי התביעה, בית המשפט צריך להתייחס לכל שיקולי הענישה הרלוונטיים, וגם לשקול את העונש כאילו לא היה הסדר טיעון, כאשר נקודת המוצא היא מידת העונש המוצע בהסדר הטיעון.[41]

שיקול נוסף באם לקבל את הסדר הטיעון הוא מציאת פגם משמעותי או דבר פסול בשיקולי התביעה, שכן התביעה צריכה לפעול בתום לב, לשמור על אינטרס הציבור. גם אם היא פעלה בתום לב ונמצא פגם משמעותי בית המשפט צריך לפסול את הסדר הטיעון. לדוגמה כשהתביעה לא נתנה כל משקל לעבר פלילי שיש לנאשם, או במקרה שהתביעה הקלה מאוד בעונש כאשר הסיכויים לזיכוי הנאשם הם קלושים, ועוד כל שיקול אשר מפר באופן בוטה את האיזון הנכון בין שיקולי הענישה המקובלים לבין ההקלה שהתביעה העניקה לנאשם, לבין האינטרס הציבורי.[42]     


דיון ומסקנות

ניהול משא ומתן בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט והפקדת האינטרס הציבורי בידי התביעה גורמים ליעילות וכתוצאה מכך רוב התיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון. נכון להיום השופטים מתייחסים בכבוד להסדר הטיעון מכיוון שהוא משיג תוצאות אפקטיביות מהירות, אלה שהסדר הטיעון גובה מחיר כבד המתבטא בהפרת זכויות מהותיות ובקורות שליליות.  

יתרונותיו של הסדר הטיעון גוברים על חסרונותיו הן מצידו של הנאשם והן מצידו של האינטרס הציבורי. שכרו בעקבות הודאתו של הנאשם הוא בהפחתת העונש, בקיצור משך עינוי הדין ובחיסכון כספי. והתועלות לציבור הן משמעותיות, ביניהן לדוגמה: מניעת הקריסה של המערכת המשפטית בעקבות העומס וביטול הצורך להזמין נפגעי עבירה למתן עדות.

את העונש המוסכם, בהסדר טיעון סגור, בית המשפט בוחן על פי ״גישת האיזון״ שנקבעה בפסק דין המוביל פלוני. תוך שהוא מדגיש שהוא אינו "חותמת גומי" של התביעה, כדי לא לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. על פי ״גישת האיזון״ בית המשפט שוקל את כל שיקולי הענישה הרלוונטיים לאותו המקרה, הכוללים את כל הנסיבות וכן את האינטרס הציבורי באופן רוחבי, וכן הוא בוחן אם העונש המוצע מבטא את האיזון ביניהם.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רשימה ביבליוגרפית

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

חוק העונשין (תיקון מס׳ 113), התשע״ב-2012.

הנחיות פרקליט המדינה 8.1 ״הנחיות לעריכת הסדר טיעון״ (2009).

ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(1) 577 (2002).

ע"פ 532-71 אליהו בחמוצקי נ' מדינת ישראל , פ"ד כו(1) 543 (28.3.72).

בג״ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.2.2008).

דינה צדוק הסדרת השימוש בהסדרי טיעון במשפט הפלילי (הכנסת, מרכז המחקר והמדע, 2010).

שי יניב "הסדרי טיעון מהזווית השיפוטית – שינויים והשלכות" ספר אליהו מצא 341 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, שרון חנס ורענן גלעדי עורכים 2015). 

אורן גזל-אייל "חריגה ממתחם העונש ההולם" ספר דורית ביניש 539 (אהרן ברק, קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב ושחר ליפשיץ עורכים 2018).

מיכל טמיר ויוני ליבנה "הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר, הווה עתיד" חוקים ו 49 (2014).

אורן גזל-אייל "הסדר טיעון ובעיית החף" אוניברסיטת חיפה http://tiny.cc/jpolvz .

הסדר טיעון כל זכות (30.11.2023) http://tiny.cc/tmolvz.

מצגת של ד״ר פרבר.

"פרק 07 הסדרי טיעון" שופטים מדברים משפטים – הפודקאסט של הרשות השופטת (8.12.2022) http://tiny.cc/xpmlvz .

"פרופ' מיכל טמיר הסדרי טיעון״ פודקאסט שערי מדע ומשפט (2021) http://tiny.cc/fholvz.

 


[1] ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(1) 577, 589 (2002) (להלן: עניין פלוני).

[2] ס׳ 1 להנחיות פרקליט המדינה 8.1 ״הנחיות לעריכת הסדר טיעון״ (2009).

[3] שם, בס׳ 9.

[4] "שקף מס' 224 של ד"ר פרבר".

[5] הודאה על פי ס׳ 154 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן: חסד״פ).

[6] "פרק 07 הסדרי טיעון" שופטים מדברים משפטים – הפודקאסט של הרשות השופטת (8.12.2022) http://tiny.cc/xpmlvz.

[7] דברי השופט לנדוי בע״פ  532/71  אליהו בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 543, 559 (28.3.72) (להלן: עניין בחמוצקי).


[8] שי יניב "הסדרי טיעון מהזווית השיפוטית – שינויים והשלכות" ספר אליהו מצא 341, 343 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, שרון חנס ורענן גלעדי עורכים 2015)(להלן: יניב "הסדרי טיעון מהזווית השיפוטית – שינויים והשלכות").  

[9] עניין בחמוצקי, לעיל ה"ש 7, בעמ׳ 560.

[10] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 593.

[11] שם, בעמ' 608.

[12] בג״ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, עמ׳ 179 (26.2.2008).

[13] "פרופ' מיכל טמיר הסדרי טיעון״ פודקאסט שערי מדע ומשפט (2021) http://tiny.cc/fholvz 

(להלן: טמיר פודקאסט שערי מדע ומשפט).

[14] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 604.

[15] שם, בעמ׳ 587.

[16] דינה צדוק הסדרת השימוש בהסדרי טיעון במשפט הפלילי (הכנסת, מרכז המחקר והמדע, 2010).

[17] מיכל טמיר ויוני ליבנה "הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר, הווה עתיד" חוקים ו 49, 49 (2014).

[18] "שקף מס' 228-229 של ד"ר פרבר".

[19] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 605.

[20] "שקף מס' 235-231 של ד"ר פרבר".

[21] יניב "הסדרי טיעון מהזווית השיפוטית – שינויים והשלכות" לעיל ה"ש 8, בעמ' 343.

[22] עניין בחמוצקי, לעיל ה"ש 7, בעמ׳ 561.

[23] הסדר טיעון כל זכות (30.11.2023) http://tiny.cc/tmolvz.

[24] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 582.

[25] עניין בחמוצקי, לעיל ה"ש 7, בעמ׳ 561.

[26] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 583.

[27] שם, בעמ' 578.

[28] ס' 182, ס' 193 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. (בסעיפים אילו ניתנה סמכות לבית המשפט בהכרעת הדין ובגזר הדין).

[29] חוק העונשין (תיקון מס׳ 113), התשע״ב-2012.

[30] אורן גזל-אייל ״חריגה ממתחם העונש ההולם״ ספר דורית ביניש 539, 541 (אהרן ברק, קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב ושחר ליפשיץ עורכים, 2018) (להלן: גזל-אייל "חריגה ממתחם העונש ההולם").

[31] טמיר פודקאסט שערי מדע ומשפט, לעיל ה"ש 13.

[32] אורן גזל-אייל "הסדר טיעון ובעיית החף" אוניברסיטת חיפה http://tiny.cc/jpolvz.

[33] טמיר פודקאסט שערי מדע ומשפט, לעיל ה"ש 13.

[34] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 589.

[35] יניב "הסדרי טיעון מהזווית השיפוטית – שינויים והשלכות" לעיל ה"ש 8, בעמ' 346.

[36] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1.

[37] גזל-אייל "חריגה ממתחם העונש ההולם", ה"ש 30, בעמ' 554.  

[38] ״נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה״ ראו ס׳ 40יא לחוק העונשין, תשל״ז–1977.

[39] טמיר פודקאסט שערי מדע ומשפט, לעיל ה"ש 13.

[40] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 609.

[41] שם, בעמ' 609-608.

[42] עניין פלוני, לעיל ה"ש 1, בעמ' 610.

4 צפיות0 תגובות

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page